זר לא יבין

אדם ששינה את מקצועו מרצונו, לא יבין על מה כל המהומה.

בחורה עם מחשב נייד

על מה אני מדברת?

 הרי אנשים משנים מקצוע, עושים הסבה  משנים כיוון כל יום,  אז על מה הקישקוש הגדול?! נתחיל מהסוף: אני אוהבת את הנתיב החדש שבו אני צועדת עתה, או ליתר דיוק הנתיב שבו אני מדדה, לעיתים זוחלת ורוב הזמן נופלת ונפצעת.

לפני למעלה מעשור ניכפה עלי לשנות מקצוע, לזנוח את המקצוע  שכל כך אהבתי ( בחנתי את שלל האפשרויות ולא יכולתי לחזור אליו בשום מצב).

היה עלי לשנות מקצוע בחיים. לקפל הכול ולהתחיל מחדש, הכול מחדש…

היום, למעלה מעשור, לקראת פסח  ממשיכה בעוד צעד עם השינוי: חלק מהציוד "ההוא" מכרתי או מסרתי. נשארו לי ספרים מעטים וחומר שסיכמתי, חפצים שאספתי באהבה. החלטתי על מיון קפדני נטול רגשות.

צביטה ארוכה וכואבת פילחה את ליבי כאשר נתקלתי בסיכומים, בצילומים השונים, במילים ובמושגים מוכרים,  אשר היו חלק מהזהות והמקצוע שלי,  מילים שהתגלגלו על לשוני וסידרו את הכל בסדר הגיוני.

עתה מושגים אחרים מתגלגלים, הֶקְשֶרים שונים נעשים ויש להתאזר בהמון סבלנות על מנת להיות מקצועית/ יעילה, על מנת להבין את הקווים שמנחים את המקצוע החדש.

זר שהחליט על שינוי מקצועי , אחרי בחינת הנקודות, זר שזהו השינוי היחידי שהוא מבצע כרגע בחייו, לא יבין על מה המהומה ( בעקבות הטרשת נאלצתי לעשות הרבה שינויים באגפים שונים של חיי, נסכם את זה ונאמר ששום דבר לא נישאר אפילו באותו כיוון).

זר שנמצא במקום דומה אבל אחר, לא יבין למה הדמעות זלגו שם כאשר ארזתי את המקצוע ה"הוא" בקופסאת קרטון.

שוש גולן
בשנת 2005 עם שני זעטוטים, מישרה כמטפלת ברפואה משלימה, ובעל שראה את שדה התעופה יותר מאשר את הבית... פתאום באמצע שום מקום הוגדרתי כחולה בטרשת נפוצה. אני ?! חולה?! ומה זו המחלה הזו.