זרה בתוכי

למה אמא לא מדברת איתי?
למה לא מתקשרים לשאול לשלומי?
חושבים עלי רעות בבית?
ראו אותי בהתקפים ובטח זה היה נראה מהצד כאילו אני רעה.
מה אני רוצה מהבית?
צריך שקט. לא מתאים תזוזות.
זה לא נוח.
אבל אני בכיתי והייתי עם הדליי צבע ושפכטל וצרחתי שאני רוצה קירות חדשים
אתם לא הבנתם אותי.
אני מוכנה לספוג הכול. אבל קשה לי להיות עם כל הקירות האלו בזמן שהכול ברעש יציב של החיים.
מצד אחד אני אוהבת את הצד השני שלו כי הוא אח שלי. ואני ניסיתי להיות חברה שלו ולעזור לו לתת מוטיבציה וגם הוא ניסה להיות החבר הכי טוב שלי. יאמר לזכותו הוא גם עזר בבית.
כולם בשלהם. את הקטנה. את מפריעה. לזאת האמא חד הורית עם תינוק וסיפור חיים מאתגר ולשניה עם אובדן משפחתי . נכן אני מפריעה.
אתם ביקשתם שקט. אני יכולה להיות חולה או למות העיקר שקט. לא לדבר על דברים דרמתיים מידי. זה כבד על כולם.
אני הדרמטית שאוהבת מדרכות???
כל כך הרבה דמעות ירד לי כשהייתי לבד בבתי חולים עם התקפים.
יש לי בעיה לשתוק. זה לא בסדר ככה.ככה בית לא צריך להיות. ככה לא הייתי מחנכת את הבת שלי.
עזרתי לאחים כל כך הרבה עם הילדים.
כל כך הרבה עם ניקיון.עם הקשבה.
עם אכפתיות אם לילד יש חום.
למה כשלי יש חום אז צריך לטאטא מתחת לשטיח ולהסתיר. למה אי אפשר לדבר על מה עובר עלי? למה שאלוהים יעזור אף אחד מהבית שאל אותי מה היה שם אחותי? כאילו סוד אפל מלכלך אותי.
אני מרגישה גופה.
כולם רואים רק את הבחוץ ונוח רק הבחוץ. הבחוץ מספיק כל עוד הוא משרת את הצרכים של כולם.