שלכת.
לפעמים תובנות בחיים מגיעות רק תוך כדי התבוננות בטבע.
בפאר היצירה שנברא ונוצר על ידי אלוהים.
ועל ידי התבוננות זו אפשר ללמוד רבות על צורת חיים נכונה ועל הדרך בה האדם צריך להתבונן בחייו.

בחודש נובמבר השנה נסעתי להולנד.
בחוץ היה קר , בישראל היו קוראים לזה אמצע החורף, אך בהולנד זה נחשב עדין סתיו.
אנשים אמנם לבשו ארוך אך עדין ישבו בחוץ בבתי הקפה, עם תנורים תלויים מעל לראשיהם.
במהלך היום טיילתי המון ברחובות, והדבר שבלט ביותר היו העלים הכתומים על העצים ועל הרצפה.
כל משב רוח שהיה, עלים התנפנפו מן העצים ונשרו ארצה.
אצלנו לצערי עונות המעבר סתיו ואביב הן קצרות מאד ואינן מרשימות באותה המידה.
האווירה בהולנד הייתה כל כך רומנטית, ונוסטלגית, מעט עצובה. צבעי אדמה בכל מקום, למעלה על העצים למטה על הרצפה.
פצפוצי העלים כאשר פסעתי עליהם היו כה ערבים לאוזן.
התלהבתי מאד, ולא הפסקתי לצלם.
אווירה זו גרמה לי להתכנסות בתוך עצמי, וכל מיני מחשבות עברו במוחי, המון הרהורים , עם כל עלה שנפל משהו בי התבהר לגבי תופעת טבע מרהיבה זו.
כמה גאונה הבריאה. חשבתי לעצמי.
העץ משיל את עליו המיותרים , בהוד ובהדר הוא מחזיר אותם לאימא אדמה.
נשאר ערום לתקופת מה. תקופה בה הוא מחזק את עצמו, סופג קור, סופג הרבה מים.
ועם בוא האביב הוא שוב זוקף את ראשו ומחדש את עצמו, מצמיח עלים חדשים, רעננים , בריאים , מרהיבים ביופיים שיפארו אותו למשך התקופה הקרובה.
הרהורים על השלכת הביאו אותי להבנת משמעותה העמוקה.
שלכת , כלומר מוטל למטה.
וכל זה בשביל לחדש כוחות לקראת העונה הבאה.
ואז לחזור לחיים מלאים.
אז נכון אין אצלנו שלכת מרהיבה.
אך ממש בתחילת הסתיו,
ביום הכיפורים,
יש אצלנו מנהג הנקרא
תשליך.
בו אדם עושה חשבון נפש עם עצמו, בודק מה טוב בחייו מה כבר לא.
איפה חטא וצריך לבקש סליחה.
מה מכביד על חייו ואפשר להיפרד ממנו.
ממה צריך להשתחרר,
איפה אפשר עוד לדייק.
מה יעזור לו להתמלא מחדש ולהרגיש רענן,
להניב פירות ולהתמלא בהגשמה.
ואז הולך למקור מים ומטהר את עצמו.
משליך מעליו את מה שהבין שמיותר.
וכל זאת למה?
בכדי להתחזק להתנקות לקבל כוחות .
ולהכין את נפשו לדברים החדשים בהם היא אמורה להתמלא.
ושם בהולנד הבנתי שזה בדיוק אותו הדבר.
תשליך ושלכת שניהם היינו הך.
האדם הוא עץ השדה.
כמו העץ כך גם האדם צריך לנקות את המיותר לקראת החידוש.
כי מבלי לנקות את הישן לא נוכל להתחדש.
מבלי להשיל מעצמינו את מה שמיותר
לא נוכל להרגיש רעננים.
מבלי להפיל למטה את מה שלא משרת יותר, לא נוכל להתרומם מעלה.
וכמה גאונה היא הבריאה.