זמן איכות

זמן איכות עם המתבגרת בצל מלחמה

בחורה עם מחשב נייד

ביום שלישי, הודיעה לי המתבגרת, אני מסיימת ללמוד מוקדם, ואין לי נעליים בי-כלל.

(איור: מתבגרת עם בלון מחשבה בצורת דולרים, אני עם בלון מחשבה של גיבוש עם מתבגרת)

אחרי הערכת סיכונים מחושבת (אמא, מה אם יבוא מחבל לרכבת?) החלטנו על עזריאלי, כי יש הרבה מבחר ואפשר להגיע ברכבת. שונאת את המקום הזה.

(איור: אני עם בלון מחשבה "אולי יהיה ריק, הרי מלחמה")

ברכבת דיברנו על נושאים ברומו של עולם תוך כדי שהמתבגרת מסמסמת.

(איור: אני עם בלון מחשבה "לא להזכיר לימודים, לא לדבר על סדר בחדר").

ההתחלה היתה אפקטיבית, מצאנו נעלים, והתפננו לבגדים, אפילו מדדתי סריג אחד.

אבל אז התעקשה המתבגרת על forever21 ו-h&m. כעבור שתי דקות התחילו הרעידות. אחרי זה קוצר הנשימה, בואי נלך מפה אני אומרת, והיא אומרת רגע אמא, אין לנו את החנויות האלה בעפולה של השרון.

(איור: אני עם בלון מחשבה "תהיה נחמדה, תהיי נחמדה, זה גיבושון עם מתבגרת, חשוב מאוד ליחסים").

היא עוברת על ככככ-ל הסטנדים, לאסוף לתוך שקית כל פוטנציאל. ואז ראינו את התור לתא המדידה.

(איור: אני מבועתת, מתחננת, רוקעת ברגליים, עושה סצנה, היא עומד על שלה)

בכוחות אחרונים אני אומרת שאחכה לך בחוץ.
אחרי כעשרים דקות המתבגרת קוראת לי לגהץ את  האשראי, אנחנו יוצאות החוצה, והיא אומרת: "בואי מתוקה, נקנה לך קפה".

יאמר לזכותה שהיא זיהתה ברגישות רבה שהמצב קליני. אחרי הקפה צעדנו ממעוז האסקפיזם לכיוון תחנת הרכבת, באותו זמן בדיוק, כ-10 ק"מ דרומית לשם, נחת טיל על בית.

למחרת התפוצץ אוטובוס שני קילומטר משם.

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.