זכרוניקה – תערוכתה של אורלי עזרן

זיכרוניקה מציגה מערכת הקשרים בין אופן קליטת הזיכרון ותיעודו, ואופן צריבתם החזותית בתאי המוח והלב

זיכרוניקה, תערוכתה של אורלי עזרן,  באוצרותה של מאיה קציר, מציגה מערכת הקשרים בין אופן קליטת הזיכרון ותיעודו, ואופן צריבתם החזותית בתאי המוח והלב.  הכרוניקה היא תיעוד הגיוני מחושב ומדוייק ואילו הזיכרון הוא אמוציונאלי ולא-יציב.  בכל פעם שהוא מוגדר ומסופר מחדש, מתרחשת התמוססות הזיכרון ומשתנה צורתו,  וככל שחולף הזמן מתפענח הזיכרון ומתפרש אחרת.

האמנית שינתה לחלוטין את חלל הגלריה ויצרה מבוך שקוטע את החלל וחוסם את שדה הראייה. המבוך מחייב תנועה של הגוף והעיניים, והוא מחקה תנועות של חיפוש ואיתור בחלל הצפוף והחונק של המחסן בו היו מאוחסנות עבודותיה של עזרן.
זכרוניקה אורלי עזרן
המניע לתערוכה היה שיטפון שהציף בשנת 2010 את המחסן בו היו אוחסנו העבודות של האמנית והצילומים שלה, ובכללם צילומי משפחה. מחיקת התיעוד של שלושים שנות חיים היה חוויה מצמיתה, שההחלמה ממנה הולידה את התערוכה הזו, הממחישה את ההיגד שבכל דבר רע שקורה, קיים פוטנציאל לצמיחת דבר טוב.

את העבודות שהצילה הדפיסה עזרן על פח – החומר הזול ביותר שמצאה,  כמחווה לטכניקת הדאגרוטיפ (תהליך מראשית תולדות הצילום בו נתפס דימוי על פני לוח כסף ואיפשר לראשונה את שכפול הצילום והפיכתו למסחרי).

 זכרוניקה אורלי עזרן

מתוך אלפי הצילומים נבחרו כמה צילומים שנשמרו בהם "איים של זיכרון"  – חלקים שלא נשמדו -מהם יכלה האמנית למצוא רמזים ולזהות באילו נסיבות הם צולמו . הצילומים נושאים שמות הלקוחים מכרוניקה משפחתית:  "פורים בגן פאולינה",  "ליל סדר אצל דודה יזרעאלה" וכו.  ויש בהן עניין לצופה יותר מאשר הצילום המקורי המנציח רגעים בנאליים.

עבודות אחרות  נבחרו בזכות יופיו של הדימוי שנוצר כתוצאה מהתמוססות החומר וערבול צבעיו, ומהפרשנות שניתן לצקת לדימוי החדש.
כזו היא העבודה שאהבתי במיוחד שמזכירה הדמייה רפואית של מוח.  למרות מאמציה, לא הצליחה עזרן לפענח מה היה בצילום המקורי, דבר המטעין עבודה הזו במשמעות נוספת.

 זכרוניקה אורלי עזרן

"זיכרוניקה", אוצרת: מאיה קציר.
עד 25.5 בית האמנים, רח. אלחריזי 9, תל אביב