זכות הבנק לדרוש את כיסוי החריגה מהמסגרת – יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

בסעיף שבהסכם בין בנק לאומי לבין לקוחותיו נקבע :

" כל יתרת חובה שתיווצר במסגרת האשראי תסולק לבנק במועד שנקבע לכך או לפי דרישתו של הבנק ,וכל יתרת חובה אחרת תסולק לבנק מייד עם היווצרה ."

במסגרת הדיון בבית המשפט לחוזים אחידים הוסכם , מציין יאן קליימן , כי יש להודיע ללקוח על החריגה ממסגרת האשראי בטרם משלוח דרישת תשלום .עם זאת , הוסכם ,הוסכם ,כי בחובת ההודעה לא יהא כדי לעכב את "מירוץ" הריבית המירבית על הסכום החריגה ,שיחל מייד עם החריגה .הסכמות אלה היו מקובלות הן על הצדדים והן על בית המשפט ,והן משקפות את עמדת הפסיקה לפיה הבנק רשאי לדרוש כיסוי החריגה ממסגרת האשראי באופן מיידי ,עפ"י שיקול דעתו ,וכי העובדה ,כי הבנק אישר ללקוח חריגה מהמסגרת אינה מחייבת אותו להמשיך ולעשות כן.אולם , מציין יאן קליימן , לאור חובת האמון , חובת הזהירות וחובת תום-הלב של הבנק כלפי לקוחותיו ,ניתן להניח , כי ייתכנו מקרים בהם גם במצב של חריגה מהמסגרת הבנק לא יוכל לדרוש פירעון מיידי של החוב ,אלא יידרש ליתן הודעה מוקדמת וזמן סביר לכיסוי החריגה ,וזאת למשל במצב בו הבנק מאפשר ללקוח להימצא בחריגה ממסגרת האשראי למשך תקופה ממושכת ,והוא מחליט לדרוש את פירעון החוב הגם שלא חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של הלקוח .טענה של לקוח , כי בהרשאת הבנק להימצא בחריגה "קנה " לעצמו זכות זו תדחה ,כאמור , והבנק רשאי בכל עת לדרוש כיסוי החוב ,אלא שבמצב כזה נראה לנו ,כי החובות המוטלות על הבנק משמעותן תהא בהודעה מראש ומתן זמן סביר להתארגנות מחודשת של הלקוח ,באופן שיתחשב גם בצרכיו וביכולותיו .

טרם נדרש להוראות המפקח על הבנקים בעניין ההוראה הנדונה ,נבקש לבהיר , אומר יאן קליימן , את מעמדן המשפטי והמחייב של הוראות אלו.מעיון בפסיקה התקדימית ,בעזרת חוות הדעת של קליימן יאן ,לא ניתן היה לקבוע הלכה חד-משמעית .היו מקרים בהם קבעו בתי-המשפט כי הנחיות המפקח על הבנקים מחייבות והיו שקבעו כי לאו .אולם , מציין יאן קליימן , המגמה היא כאמור להקיר בהנחיות אלו כמחייבות .לאחרונה נחקק חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל ,בו למעשה תוקנה פקודת הבנקאות .נראה לאור שינוי מהותי זה בפקודה ,קשה יהא לטעון כי הבנקים לא שינו את הסכמיהם , ודאגו גם לפרסומים מטעימים ואף פנו לציבור בכל מדיה אפשרית .על מנת שיערך כדבעי ליישום הפקודה .כך שיהא קשה לקבל טענה מצד תאגיד בנקאי כי אינו מחוייב להוראה זו .

מטרת ההוראה החדשה כהגדרת המפקח הייתה להפסיק את הנוהג הרווח בישראל של ניהול חשבונות עו"ש וחח"ד ,תוך חריגות תכופות ומתמשכות ממסגרות האשראי המאושרות .בהוראה נקבע בין היתר ,כי :

1.על הבנקים יהיה לקבוע ללקוח מסגרת אשראי ,המתאימה לצרכיו ,לכושר ההחזר ולביטחונות שלו , וזאת על בסיס ניתוח מתועד ,לצורך אישור המסגרת ע"י גורם האשראי המוסמך בבנק .

2.קביעת מסגרת באופן מושכל זה יכולה להתבצע גם עפ"י מאפיינים משותפים של קבוצות  לקוחות ,והבנק יוכל לקבוע סכומי סף שונים לקבוצות לקוחות אלה ,שלגביהן יוגדרו קריטריונים כלליים לניתוח המתועד של צורכי האשראי .

3.הסכם המסגרת יבהיר את מחויבות שני הצדדים -הלקוח והבנק – לפעול רק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה מהן .

4.הבנק רשאי להעמיד ללקוח בעל מסגרת אשראי ,או לקבוצת לקוחות כאלה , מסגרת אשראי חד-צדדית נוספת ,ובלבד שיידע את הלקוח .מסגרת חד-צדדית כזו לא תחוייב בעמלה ,ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו למסגרת האשראי האחרונה ,שהוסכמה בכתב עם הלקוח ונחתמה על-ידו .

5.במקרים בהם יבקש לקוח לכבד חיוב מסוים , בעטיו צפויה להיווצר חריגה ,והבנק יהיה מוכן להיענות לכך , תוסכם מראש ובכתב מסגרת מתאימה ,ולו גם זמנית ,התואמת את היקף האשראי הנוסף המבוקש .

6.חיוב חשבון הלקוח בתוספת ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות בגין חשבון בחריגה , יתאפשר אך ורק במקרים בהם התאגיד הבנקאי לא יהיה יכול למנוע את החריגה , ואף זאת רק בחשבונות שסווגו ע"י התאגיד כבעייתים ,לא תיזקפנה הכנסות ריבית כשלהן לדווח רווח \הפסד עד לגבייתן בפועל .

בפיקוח על הבנקים ציינו ,כי ההוראה החדשה נדרשת נוכח אופי הפעילות הייחודי שהתפתח בישראל בתחום זה : ברקע השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העו"ש ,התפתחה בישראל גם פרקטיקה בנקאית שהשלימה עם היווצרות תדירה ומתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי המאושרות ,ולעיתים אף בשיעורים מהותיים מתוך יתרות האשראי בחשבונות העו"ש ,וכל שכן ביחס לסכומי המסגרת המאושרת .ההוראה החדשה נועדה ,איפוא , מציין יאן קליימן , להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח ולתאגיד הבנקאי כאחד , כתוצאה מחריגות אשראי בחשבונות העו"ש .מנקודת מבטו של הלקוח ,קיימת אי וודאות , מסביר קליימן יאן , באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל ,לחיובים הספציפיים שיכובדו ע"י הבנק ,לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו ,ולעלות האפקטיבית של אשראי זה .

מנקודת מבטו של התאגיד הבנקאי ,עלולה להיפגם באופן מהותי השליטה בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת .תופעת החריגות ממסגרות האשראי מקשה גם על קיום נאות של חוק שיקים ללא כיסוי ועל היכולת לאכוף אותו ,ולכן פוגעת במחזיקים בשיקים כאלה ובאמון הציבור באמצעי תשלום זה .חשוב ששינוי דפוסי הפעילות בעקבות ההוראה החדשה ינוצל ע"י הלקוחות לתכנון מושכל של האשראי שהם נוטלים מהבנקים ,וע"י הבנקים הוא ינוצל לשיפור הניהול והבקרה בתחום האשראי בעו"ש וחח"ד ובכלל .