זיכרונות אהבה משְׁפֵיָה/אוריאל לין

זיכרונות אהבה משְׁפֵיָה/אוריאל לין

עריכה: אלירז נר-גאון.

הוצאה: סטימצקי-הוצאה לאור, 2015

123 עמ', כולל: עוד על אישים ומאורעות המוזכרים בספר.

זהו סיפור האוטוביוגרפי של אוריאל לין. סיפור האהבה בין אורי לשולי בכפר הילדים "מאיר שפיה".

אימו, מרגלית חזן גידלה אותו ואת אחיו, אחרי שהיא התגרשה מיהונתן אסולין. הימים הם לקראת סוף מלחמת העולם ה-2.

כאשר אימו התגייסה לצבא הבריטי למלחמה מול גרמניה הנאצית, אורי ואחיו הבכור, גדליה, למדו במוסד לילדי חיילים בבני ברק. "… אולם הוא לא היה מוסד דתי. בית-הספר בו למדנו היה בית-ספר לילדי עובדים, אף הוא על טהרת החילוניות." (עמ' 13).

כאשר המוסד בבני ברק התפרק, גדליה התקבל לבן-שמן ואורי לשפיה.

אימו כנהגת בצבא הבריטי הסיעה אותו לכפר, הדבר הראשון אשר קידם את פניו, ברוש מוצק ונישא. אורי נפרד מאימו, וכילד סקרן, הוא יצא לשוטט בכפר.

הייחודיות בשפיה, כמוסד חינוכי לילדים הייתה תרבות העבודה. אורי הוצב לעבודה ברפת.  "הילדים נדרשו לארבע שעות עבודה כל יום." (עמ' 15).

אורי אסולין היה ילד חרוץ, היה לו זיקה למקצועות ההומניים – ספרות, תנ"ך והיסטוריה.

שולי לעומת זאת, לא הייתה חזקה בנושאים אלו, יותר חופשיה בניגון ובריקוד, מה שאורי רוצה לעשות ולא יכול.

החיזור בין אורי ושולי הופכת אותם לחברים טובים, בין לבין יש מכשולים שמציבים את השניים במצבי מבחן.

הספר מרתק, נהניתי לקרוא, ולמדתי על הדמויות הפועלות כמו למשל ישראל בלקינד שתרם לכפר שפיה בדרכו.

מומלץ בחום רב!!!

"שְׁפֵיָה היה בשנים ההן מרכז חשוב של אימוני 'ההגנה' של הישוב היהודי בפלשתינה. בהיותו חבוי כמעין מצודה בין הגבעות, היה קל יחסית לקיים בו, רחוק מעיני הצבא הבריטי, אימוני הגנה והכשרת לוחמים." (עמ' 46).

זיכרונות אהבה משפיה