בימים האלו של ימי הזיכרון אני תמיד מרגישה קצת מוזר, עצובה יתר על המידה או ברת מזל תלוי ברגע או במה שיש בדיוק על המסך.
אני בשנים האחרונות במיוחד ביום השואה מחפשת איך אני יכולה להעביר את הערב בצורה קצת שונה לא רק לראות סרטים שחוזרים על עצמם, או כאלה שגורמים לי לגעגוע עז לסבא שלי יצחק גל ז"ל שורד שואה יליד ריגה לטביה. אז אני קונה כרטיס להצגה בנושא ככה במדיה האהובה עלי אני מתלבשת והולכת לתיאטרון מתיישבת לבד כולם באים עם מישהו אמא , חבר בן זוג אני באה לבד, גם בלבד הזה אני מרגישה ברת מזל בימים האלו אפילו המינוס בבנק נראה קטן. השנה צפיתי בהצגה "עקומים" מאת מרטין שרמן בבמוי של משה קפטן של תיאטרון הבימה . הצגה שכולה עצב גדול הצגה שמהדהדת לי בלב כבר כמה ימים, האהבה שהוצגה שם בין זוג הומואים בגטו הייתה חזקה כל כך בין כל התופת הזו, משהו שנראה קצת סוראליסטי וגם קצת הגיוני, אני יוצאת מההצגה עם תחושות קשות, הלב שלי מתגעגע לסבא שלי ולכל השאלות שכבר לא יענו לי, אבל שמחה על רגים שכן היו ועל שיחות שכן התקיימו, ברת מזל .
אחרי כמה ימים מגיע יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה והלב לא עומד בזה העצב מהדהד בכל פינה, אני שוב קצת לבד הולכת לטקס ולא מוצאת את עצמי, כשאני לא עם איזה חברה או חבר, אבל ברת מזל כבר אמרתי, אני כאן כבר אחרי הצבא וגם הקרובים לי, טפו טפו טפו כמו שאומרים אצלנו במדינה .
הימים האלו גורמים לי לחשוב על העשייה שלי על התשוקה שלי לעשות משהו ישראלי משהו שישאיר חותם, לי יש את האופצייה לעשות את זה, לחיות לשתות להשתכר לקום עם חמרמורת ולהגיד שהזדקנתי, הם כבר לא וגם המשפחות שלהם יעשו הכל כבר קצת אחרת.
אני בשנים האחרונות מנסה לזכור בצורה אחרת בצורה בוגרת בצורה של אישה שיש לה הכל, נכון עוד לא כל החלומות התגשמו אבל יש לי זמן יש לי את היכולת לנסות וליפול או לקום בגדול, אני מנסה לספוג אלי את הסיפורים של הניצולים האחרונים שעוד איתנו, של המשפחות שמספרות על יקיריהן וחושבת , את ברת מזל אומנם קצת לבד עם המחשבות והתחושות אבל מוקירה תודה על הקיים.
בשנים האחרונות אני מנסה להיות הכי ישראלית שיש , יותר מבעבר אולי זה כבר הגיל או האליעזר שלי אבל בשנים האחרונות הסיפורים ההצגות הסרטים נשארים אצלי בלב קצת יותר זמן כדי להזכיר לי שאני ברת מזל ושהם היו רוצים שככה אחיה . לפחות ככה יכולה לקבל את הכאב הזה שקשור בלב כולנו יחד עם תקומת המדינה הזו המיוחדת שלנו .
בואו נהיה כולנו קצת יותר ברי מזל ביום יום שלנו .
- צילום ענת גל
עצמאות שמח 71 תהיי קצת יותר סבלנית אל המדינה הרגישה שלנו .
