זיכרון ילדות יפה במיוחד/ חיים שפירא

ספר זה הוא אסופה של הגיגים, מחשבות ושאלות פילוסופיות עמוקות, הסובבות סביב עברו וזיכרונותיו של חיים שפירא. זיכרונות מהילדות וממה שילדותו מייצגת עבורו. הרי בסופו של דבר, אנחנו אסופת זיכרונות וחוויות. לא?

זיכרון ילדות יפה במיוחד

ספר זה כספריו הקודמים הם אסופה של הגיגים, מחשבות ושאלות פילוסופיות עמוקות, הסובבות סביב עברו וזיכרונותיו של חיים שפירא. זיכרונות מהילדות וממה שילדותו מייצגת עבורו. הרי בסופו של דבר, אנחנו אסופת זיכרונות וחוויות. לא?
הדבר הגדול ביותר שהוריו הורישו לו הם אוסף ספרים וידע, המהווים עד היום אבני דרך בהוויתו ובדרך מחשבתו של חיים.
בספר תוכלו לקרוא ציטוטים ממיטב הסופרים וההוגים, אשר חוברים יחדיו לפילוסופית חיים.

אספתי עבורכם מספר תובנות והגיגים אשר מצאו חן בעיני במיוחד:

• כל ספר הוא עוד מערכת יחסים שפיתחנו, חיים מקבילים שהענקנו לעצמנו, עולם חדש. לכתוב ספר זה כבר מעשה כשפים של ממש, אלכימיה ברמה הכי גבוהה שיש- אתה הופך רגשות ומחשבות למילים ומקווה שהקורא יפענח את המילים שכתבת ויתרגם אותן לרגשות ולמחשבות משל עצמו.
אך למרות כוחן של המילים, ישנם רגשות ומחשבות שהמילים אינן מסוגלות לבטא, ולכן בכל ספר ישנן גם שתיקות. וכאן מתרחשת בריאה "יש מאין" כי גם את השתיקות יכול הקורא המסור לתרגם למחשבות ולרגשות משלו.

• הכל נושר מבין האצבעות…רגעים של שמחה, של יצירה, של פליאה והתרוממות רוח- כולם חולפים…אבל כמוהם גם רגעים של כאב פיזי, של שברון לב, ימים של אבל על אובדן אדם שאהבנו או על חלום שנגוז. שום דבר לא נמשך לנצח.

• הרגע הזה הוא כל מה שיש לנו. כל רגע הוא נפלא בדיוק מפני שלא ניתן לעצור אותו.

• דווקא החלום מצביע על האופי האמיתי שלנו. ההתנהגות שלנו בחלום היא הדרך הטובה ביותר להכיר את עצמנו באמת ובתמים.

• אהבה עצמית הנה תנאי הכרחי לאהבת הזולת. איזה משמעות בכלל יש למצוות עשה "ואהבת לרעך כמוך", אם אדם אינו אוהב את עצמו?

• יש תחום אחד שבו הקמצנות ראויה לשבח- יחסינו עם הזמן. הזמן שנקצב לנו תחת השמש הוא משאב מתכלה המוגבל עד כאב, ואין בעולם איש או אישה היודעים מהי היתרה המדויקת שעומדת לזכותם.

• המשורר של פאוסט, יוהן וולפגנג פון גתה כתב ביצירתו, "וילהלם מייסטר: שנות החניכות", ש"כל אדם צריך, בכל יום לפחות, להאזין ליצירה מוזיקלית ראויה, לקרוא שיר טוב, לראות ציור יפה, ואם זה אפשרי, גם לומר כמה מילים סבירות".

• צפוי שבמרוצת החיים יקרו לנו לא מעט אירועים בלתי- צפויים, וייתכן שמספרם אינו נופל מאלה הצפויים.

• זיכרונות הם גן עדן יחיד שממנו איש לא יוכל לגרש אותנו.

• רגעי אושר נוטים להיות קצרים עד כאב ואילו רגעי כאב נוטים לבוא לביקור ולהישאר עד השעות המאוחרת של חיינו.

• בדומה לכך שכל אדם בוחר לעצמו פלייליסט מוזיקלי המורכב אך ורק מקטעים שהוא אוהב, כך גם כדאי שכל אדם ינסה לבחור לעצמו את התובנות שהוא מכיר, שיתאימו לו להרכבת האושר שלו. המדריך הטוב ביותר הוא זה שהאדם כתב בעצמו למען אדם אחד ויחיד- הוא עצמו.

• טולסטוי המליץ, שבכל מפגש ומפגש עם אנשים יקרים ללבנו, נתייחס אליהם כאילו זו הפעם האחרונה שאנו מבלים במחיצתם. הוא האמין שכך נצמצם מאוד את כמות רגשי החרטה אשר בכל מקרה נערמים עם השנים.

• ימים שנראו פעם גדולים וטובים עלולים להיראות במבט לאחור קטנים ורעים, וימים שפעם נראו רעים עשויים לעורר געגועים גדולים.

• הבחירות שלנו אינן טעויות, אלא הן חלק מאתנו; הצער על הבחירות שעשינו הוא הטעות, והיא גדולה.

• קנאה זו האשליה שלנו בקשר לכל התענוגות המדהימים והבלתי- נשכחים שחווים אנשים אחרים.

• לפי הדלאי לאמה המהות של החמלה הבודהיסטית היא, שאתה יכול לשנוא מעשים שאנשים עושים, אך אינך יכול לשנוא אנשים. איש העושה מעשים נפשעים הוא איש אומלל הסובל בחייו, עליכם לנהוג בו בחמלה.

מוזמנים לקרוא עוד בספר וכמובן לקחת את מה שאתם מתחברים אליו במסע החיים שלכם.

מאחלת לכם קריאה מהנה!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)