זו לא ועידת ישראל לעסקים – זו המחזה יוקרתית להדרת נשים

הפוסט הזה מסכם את מחאתי כאישה, כמנהלת, כפרסומאית וכאדם

בשבת הנוכחית אמא שלי חוגגת 81. רציתי לכתוב לה ברכה חביבה, אבל כאמא לשתי בנות, וכאחות לשלוש אחיות, וכדודה ל-12 אחייניות (מתוך 25) ובעיקר כמנהלת ל-400 אנשים, מהם 250 נשים, אני רוצה לשקף העובדות המצערות הבאות.

ועידת ישראל לעסקים בחסות גלובס שמתקיימת ב-7-8 בדצמבר 2014 גאה להציג: 35 דיונים בנושאים שונים, בכל דיון יש מנחה וכ-2-6 משתתפים. ב-18 דיונים מתוך ה-35 אין נשים. בוועידה יש כ-204 משתתפים ומשתתפות, רק 21 מתוכם נשים. כלומר ב-50% מהדיונים אין נשים, ובכל הדיונים יש בסך הכל 10% נשים.

אני קוראת את הנתונים האלו ולא מאמינה שאני חיה במדינה כזאת, בתקופה כזאת, שהתעלמות מנשים נעשית בטבעיות מעוררת בחילה. איך אתם מעזים לקרוא לוועידה ועידת ישראל? אתם חוצפנים, בישראל יש 50% נשים.

הזמנתם את כבוד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין לפתוח. הנשיא בטח חושב שבאמת הוועידה הזאת שייכת לישראל, אז זהו שלא! אין בה 50% מהאוכלוסייה, אין בה 100% מהאמהות.

הזמנתם את הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ. הרמטכ"ל, שמסכם את היום הראשון, בטוח שהוועידה הזאת שייכת לישראל. אז זהו שלא! 100% מהאמהות של החיילים שמשרתים בצבא שבניהולך לא שם.

אחת הטענות הרווחות היא, שבדרך כלל הפניה לנשים נענית בסירוב. אני אגלה לכם למה: כי תמיד פונים לאותן שש הנשים שהצליחו בענק. הן גם מנהלות בכירות וגם מרוויחות מיליונים, וזה באמת מיוחד מאוד מאוד. הגברים לא חייבים להיות "מוצלחים" עד כדי כך כדי להופיע בכל הפאנלים האלו, כי אחרת גם יש לנו כאן בישראל מקסימום שישה כאלו, ועובדה שבוועידה יש 180 גברים.

מארגני הכנס, אתם חייבים לעבוד על רשימות עדכניות של נשים. יש אלפי נשים בישראל שהן ראויות, רהוטות, מובילות, מעניינות.

יש לי לפחות 20 עמיתות פורצות דרך, כל אחת בתחומה, שאף אחד לא פנה אליהן, לא בעבר ולא לכבוד הוועידה ההזויה הזאת. אוסיף ואומר שאנחנו הנשים המובילות לא אוהבות להתמנגל בכל אירועי רני רהב למיניהן, אנחנו גם לא מגיעות לפתיחות של כל מיני. הסיבה העיקרית היא שאנחנו רובנו משקיעות הרבה מאוד בעבודה ואת השאר אנחנו משקיעות במשפחה ובילדים.

אז באמת גלובס, איך אתם מעזים לעשות ועידה כזאת? איך אתם מעזים להכניס את השם ישראל לוועידה? איך אתם מעזים להזמין את נשיא המדינה? איך אתם מעזים להזמין את הרמטכ"ל?

ואנחנו הנשים חייבות לעשות בלגן, חייבות למחות בקול רם מאוד. להדיר את רגלינו מהוועידה הזאת. לבקש מכל המשתתפים בוועידה למחות ולהבטיח שבפעם הבאה לא יגיעו.

ואם, מארגנים ומארגנות יקרים, לא תמצאו אישה ששווה בכישוריה למאות הגברים שמצאתם בקלות כה רבה, תשאלו את אמא שלכם, בטוח היא תספק את התשובה. תשאלו את אחותכם, תשאלו את הבת שלכם ותפנימו: חייבות להיות 50% נשים בכל ועידה, בכל ממשלה, בכל מפלגה, בכל הנהלה ובכל דירקטוריון.

וכדי שתראו במו עיניכם את החרפה, מצורפת תכנית הכנס: