בזמנו קיבלתי אגרת דרמטית ממנהלת החטיבה אודות הסכנות באפליקציית סיקרט. (הרבה שורות באדום היו שם). אח"כ סיקרט נכחדה.
לפני זה הייתה לנו "סכנת פייסבוק". ואז הילדים נדדו לאינסטגרם ולסנפצ'ט.
אחר-כך עלתה סכנת קבוצות הוואטסאפ.ונפתחו וודאי "משטרות הוריות "שבחנו כל הודעה בוואטסאפ של הילדים "כדי להגן עליהם".
ובכלל, מדובר ועוסקים רבות ב"סכנות הרשת". נדמה שמדובר בשדה קרב ולא בכלי תקשורת אלקטרונית מהירה שהוא חלק לגיטימי מחיי ילדינו.
איך זה שאנחנו עדיין מפחדים מהאפליקציה התורנית ומאשימים אותה כל פעם מחדש בכל עוולות העולם ובחרמות של ילדינו הרכים ולא מתרכזים בחינוך לדרך ארץ ואהבת האדם?
***
לפני כשבועיים נרשמה היסטריה קלה, כאשר אחת האמהות באחת מקבוצות הוואטסאפ שאני חברה בה קראה לכל ההורים שלא להעז לתת לילדים להוריד את בליינדספוט. לא כל-כך הבנתי את ההיסטריה (כן,אני יודעת שזו אפליקציה שניתן ללכלך חופשי על מישהו באנונימיות!). הייתי בין היחידות שהגיבה שאני לא סבורה שמדובר כסכנת כדרגת האיום האיראני והכל בסדר..
הוסבר לי שזו אפליקציית השטן ושהיא עלולה לחבל בנפשם הרכה של הילדים ועוד נהמות זעם שהוציאו אותי אמא ממש גרועה. ובכן, אצלי הסתכם העניין בשאלה של הילדה אם היא שמעה על האפליקציה ואם הורידה אותה והתשובה הייתה "כן" ו-"לא" בהתאמה.
אני לא אסנגר על בליינדספוט שזוכה ליח"צ השלילי לה אולי קיוותה ובתוך כך להורדות רבות. אבל הנקודה שלי היא שהנושא חייב להתרומם מזמן כבר מעל דיון על אפליקציה זו או אחרת!
התמונה שהורים רבים מפספסים לעניות דעתי היא העובדה שצריך להתייחס בכבוד האחד לשני וכך גם לחנך את ילדינו! ולא להאשים את השליח.
כרגיל, הורים מסויימים נוטים להאשים את הכלי הטכנולוגי שפשוט מהווה שופר ואולי מעצים תקשורות (במקרה זה – לשימוש שלילי), אבל לא שם נעוצה הבעיה , כי חרמות ושנאת אדם קרו גם פעם כשאנו היינו ילדים.
הגיע הזמן שהשיח הציבורי של ההורים ייצא מהקונספציה המוטעית שסושיאל, אפליקציות וטכנולוגיה הם כלי משחית. שנזכה לחנך את הילדים שלנו ליצירת מעשים טובים וכבוד הדדי. ואז שום אפליקציה לא תשנה להם.
זו לא האפליקציה אשמה זה החינוך שלנו
קודם היה פייסבוק,אחר-כך וואטסאפ וסיקרט ועכשיו בליינד ספוט. האם האשמה הבלעדית בבריונות הרשת היא באמת רק הטכנולוגיה..?
