סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין אותך ואת מה שאת רוצה להגיד. שכשאף אחד לא רצה להקשיב לך, גם אני אטמתי אזניים. שכשכאב לך בלב לקחתי מברג, דחפתי אותו עמוק לבפנוכו וסובבתי באכזריות סיבוב שלם לכיוון השעון ואחר כך עוד אחד בחזרה. שכשהראית סימני גדילה הסתכלתי עליך משל הייתי אבא שלך ואמרתי חכי-חכי, תכף את דופקת את זה כמו תמיד. וכשדפקת את זה הסתכלתי עליך בגועל פעם נוספת ואמרתי לך שאמרתי לך.
סליחה על כל הפעמים שמדדתי אותך בכסף, בתארים או בבלוקים. שלא שמחתי בשמחת היש שלך ובמקום זה חזרתי ומניתי את כל רשימת המכולת של האין. שלא רקדתי איתך כמו משוגעת כשנגעת בהצלחה אלא חיכיתי לך בפינה כמו פולניה והזכרתי בקול עם טעם של מתכת וריח רע מהפה מה את חייבת לתקן ולשפר כדי שזה ייחשב הצלחה אמיתית.
סליחה שלא חיבקתי אותך כשהרגשת שהכל סוגר עליך. שלא אמרתי לך אהובה, את טובה ונהדרת בדיוק כפי שאת. שלא אמרתי לך תעצרי רגע, קחי נשימה, פנימה, החוצה, ועוד פעם פנימה והחוצה, ועכשיו יותר טוב נכון? שבלב הסערה נטשתי את הספינה במקום להסתכל לך עמוק בתוך העיניים ולהגיד לך שגם אם זה לא מרגיש ככה – הכל כשורה בעולמך.
סליחה שלא נתתי לך אף פעם להזמין את הגלידה הכי גדולה והקצבתי לך, כל הזמן הקצבתי לך, בגבולות הטעם הטוב והעצוב ולאור כללי ספירה נוקשים של מותר ואסור . שלא עודדתי אותך לקנות דברים אידיוטיים ובלתי הגיוניים בעליל שאת לא באמת צריכה אבל ממש בא לך עליהם באותו רגע. שלא נתתי לחשקים מקום של כבוד.
סליחה שלא הבנתי שהגוש השחור וחסר החן הזה הוא בעצם יהלום פראי. שנתתי לך להסתובב שנים בתחושה שזה סתם חתיכת פחם. שלא אמרתי לך תתקרבי ותסתכלי טוב, קחי מטלית ותתחילי לשפשף, תראי מה יש מתחת. שלא הראיתי לך כמה את יפה ובלתי נשכחת ושלא באמת ראיתי אותך, נקודה.
סליחה על כל השנים שלא נתתי לך פשוט להיות. בלי פילטרים. בלי צבעי הסוואה ובמיוחד בלי צבע לשיער. שהכרחתי אותך לעצור נשימה ולהכניס את הבטן. כל הזמן להכניס את הבטן. על כל הפעמים שלא נתתי לך כאפות בזמן ושמנעתי ממך ללמוד את השעורים בזמן. על ימים של חיפוש דרך שבהם לא הצעתי לא מפה, לא פנס ואפילו לא שלוק מים. על רגעים של אובדן בהם גם לא הושטתי יד.
סליחה שלא הייתי טובה יותר, רכה יותר וחומלת. עכשיו בואי אהובתי. נלך לים. נשים נירוונה באזניות ונרקוד בטירוף על החול עד אחר הצהריים. אחר כך נאסוף צדפים, נזמין מילקשייק וניל בכוס גבוהה עם קש מתקפל ומטריה דבילית עם נצנצים, נשב מול הגלים ונתבונן בשקיעה. בלילה אכסה אותך בשמיכה רכה עם ריח של כביסה ואערסל אותך קרוב-קרוב, בשקט-בשקט, עד מחר.
[youtube kjRo_CHSdt0 nolink]
קרדיט לתמונה: http://hdwallpapersrocks.com/i-miss-u/sad-girl-walking-alone-i-miss-you-wallpapers/