אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בחרם; ביחס דו קוטבי – פעם את החברה הכי טובה ופעם אוויר; והיא יכולה להתבטא במילים שהורסות כל חלקה טובה או מכות שמשאירות סימן כחול או שבר. אלימות היא טרור. פחד. פחד מהלא צפוי, הפחד ממי יעמוד מולנו עכשיו, הפחד לחזור הביתה למקום שאמור להיות לנו מקלט.
ובינינו, הרי בכל מערכת יחסים יש עליות ומורדות, השאלה היא כמה המורדות תלולים וכמה העליות גבוהות. ובמערכות יחסים בהן הפחד שולט הטוב מתוק כל כך ביחס לרע שהוא מכפר על הרבה דברים בדרך, והרע עם הזמן גדל לבולען שרומס את בטחון הקורבן ומכסה אותו באפר שממסך ועוטף את היחסים.
והבושה? אוי לבושה. היא מקשה עליך לחפש אוזן קשבת, לדבר, ללכת…
והקושי הכלכלי? אתם בקושי סוגרים את החודש ביחד, איך תסתדרי עם משכורת אחת?
והילדים? הם כל כך קשורים אליו. את בטוחה שהם לא מרגישים בדבר, לא בחיוך עם העיניים העצובות שלך, לא בפתיל הקצר שיש לך כשרע לך, אף אחד לא רואה ואף אחד לא יודע והכי טוב פשוט להישאר.
והשיפוטיות? אם חושבים על זה, אפילו כשהילד שלנו חוזר מבית ספר ואומר שמישהו קילל או הרביץ לו השאלה הראשונה היא מה אתה עשית לו… אז ברור שישאלו מה את עשית כדי ש… ואולי באמת עשית משהו?
כשקשה לנו- צריך להבין מאיפה הקושי נובע- אלימות לא מגבשת תבונה.
כשמרגישים שאין מוצא- יש מיליון דרכים לחפש מוצא במקום שלא ידענו שקיים- אלימות היא לא הדרך.
כשאבלים- יש מיליון דרכים לעכל את האבל- אלימות מפרקת.
כשעצובים, יש מיליון דרכים לשחרר את העצב- אלימות כובלת.
כשהיה יום ממש רע- יש מיליון דרכים לשפר את מה שנשאר מהיום- אלימות הורסת.
כשכועסים, יש מיליון דרכים להתעלות מהכעס- אלימות מפילה.
כשקורה משהו, קשה נוראי או משמח ככל שיהיה- כל מעשה הוא באחריות המגיב בלבד- והבחירה שלו בתגובה אלימה הופכת אותו לטורף, למשפיל, לרומס. לחלש!
הקושי הוא להבין שאת קורבן לדרך אלימה של אדם אחר, שלא תלוי בך ואת לא תלויה בו.
לחפש מוצא לדרך שנראית שאין ממנה חזור
לעכל את הקורבן שאת נותנת ואת העצמך שאת משילה כל פעם כשהוא עושה לך (זה לא "משהו" קורה לך, הוא עושה לך את זה!)
לשחרר את עצמך מאחריות למצב, ומהמקום אליו נקלעת
לשפר את המצב – זה החלק הכי קשה
למצוא את מי שייתן לך גיבוי מלא למי שאת יכולה להיות בלעדיו
ולכעוס– עליו. לא על עצמך.
והדבר הכי קשה? להודות שאת קורבן. קורבנות נתפסים כחלשים, ואת חזקה. כי כשאדם חלש פוגע בנו הקורבן חייבת להיות חזקה מספיק כדי לעשות שינוי. זה בכלל לא משנה מה את, משנה שזה הוא. הוא המשתנה שחייבים להוציא מהמשוואה כדי שאת תהיי עצמך שוב וכדי שתזכי לראות שוב חיוך אמיתי משתקף במראה.
כי בזמן הלא נכון עם האדם הלא נכון זו יכולה להיות החברה הכי טובה, אחות, אני וגם את. זו יכולה להיות כל אחת מאתנו.
קל לא יהיה לך.
שינויים הם תמיד קשים.
אבל בסוף, בסוף את תזכי בך.
בימים אלה משיקה סלונה את פרוייקט זו יכולה להיות כל אחת מאיתנו להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים.
אם גם את כמוני בת מזל וזכית בבנזוג תומך, שותף מלא לחיים, מישהו שכיף לך ואת רוצה רק לחזור ולהיות איתו, אם פונה אלייך אישה ומשתפת אותך על אלימות שהיא חווה תחביאי את השיפוטיות הטבעית רחוק מאחורי גזע המוח- עם הזמן תגלי שהיא השופטת הכי מחמירה עם עצמה, עד אז-
תקשיבי, תכילי, תעטפי, תעזרי לה לשנות.
באהבה ותקווה, דורית.