שפיים ונהנים – שומרים על זוגיות בחופש הגדול

מצאתי את עצמי בגיל 40 בפארק מים. תכננתי לשבת עם ספר בצל אבל בסוף עברתי בין מגלשות, מחזיקה ידיים עם האיש שאיתי ונהנית מכל שניה. מה הקשר בין זוגיות, מתכון ואבוב לשניים? הכל פה בפנים, מוזמנות!

ציירה: ענבל ירון

פתאום התאפשר לנו זמן זוגי. במקום לא צפוי ובזמן לא צפוי. איך זה קרה?

החופשה השנתית המשפחתית שלנו תמיד היתה באוגוסט ובאותה מתכונת. בשבוע השלישי של אוגוסט אורזים אוהלים, חצי בית ושני ילדים גם, ונוסעים לישון באחד מחופי הכנרת. כל השנה חיכינו לה. לחופשה וגם לכנרת. התנתקות מוחלטת וזמן של ארבעתנו ביחד-לבד. המסורת התחילה כשהצעירה היתה בת שנתיים (היום היא בת 11) ושמרנו עליה באדיקות.

זו כבר השנה השניה שהתפקיד החדש של כפרעליו לא מאפשר לנו להמשיך במסורת, הוא צריך לתת "פול גז" דווקא כשכולם נופשים וחופשים. האכזבה של הילדים גדולה, למרות שהם מבינים, ועדיין לא מצאנו את המתכון החליפי שמתאים לכולנו וגם לביה"ס. אנחנו עדיין עובדים על זה.

כחלק מרשימת הבקשות לחופשת הקיץ של הבכור, בקשתי מכפרעליו לרכוש כרטיסים לילדים ולי לפארק המים שפיים. להפתעתי הרבה הוא חזר הביתה עם ארבעה כרטיסים ועם המשפט "תחזיקי אצבעות שאוכל לקחת חופש באטרף של אוגוסט, מקסימום תקחי מישהו במקומי". אז החזקתי, והצליח לי.

ככה מצאנו את עצמנו באמצע אוגוסט, בשעה 09.00 בבוקר מחכים בתור לפתיחת השערים. שני ילדים מתבגרים, שני הורים,שני תיקים וצידנית. באנו עם המון סבלנות, לקחנו כמה נשימות ארוכות ועמוקות, הזכרנו לעצמנו שבאנו כדי שיהיה לילדים כיף ואנחנו מוכנים לכל מה שיקרה. אה, תוסיפו לזה גם המוני קייטנים ואת כל החיילים של לשכת גיוס חיפה שהגיעו ליום כיף (עשו לנו יופי של מצב רוח והזכירו לנו איזה כיף להיות בני 18 ו -20)

ציירה: ענבל ירון

נו, אז איך כל זה קשור לזוגיות?

נראה לי שבאופן מקרי לחלוטין מצאתי מתכון שעבד לנו לייצר זמן זוגי, והנה הוא לפניכן:

  1. החליטו מראש מה לוקחים והכינו רשימת ציוד מסודרת.
  2. החליטו מי מסדר תיקים ומי פורק אותם.
  3.  קחו לכם שני מתבגרים בני 14 ו – 11.5 (אפשר לשנות גילאים וכמות בהתאם לצורך).
  4. למדו את המתבגרים מבעוד מועד את הסכנות הכרוכות במים, שמש וריצה ליד הבריכה.
  5. אפשרו למתבגרים להסתובב לבד בלי להיות חרדתיים (לא הצלחתי, כפרעליו דאג לסעיף הזה).
  6. בחרו ביחד את המגלשות בהם תרצו לגלוש ואת סדר ההליכה אליהן.
  7. התחילו לגלוש, עדיף מגלשה לצד מגלשה (ששש, בסוד…תני לו להגיע לפנייך לקצה)
  8. מי שמגיע ראשון למטה, מחכה לשני עם חיוך.
  9. בהליכה בין מגלשה למגלשה החזיקו ידיים, הגנבת נשיקה קטנה גם אפשרית. המנעו מלהביך את המתבגרים. אצלנו לא הצליח…
  10. התחילו במגלשות שמפחידות אתכם, זאת אחלה התחלה כשהלב פועם בקצב מהיר.
  11. אחרי שכיסיתם את כל המגלשות שאהבתם, עברו לרחצה בבריכה. אין כמו מים ופינה של בריכה לשיחה זוגית שקטה.
  12. המלצה – יצאתם לכייף ביחד, נכון? אל תעלו נושאים מעוררי ויכוח או ריב. כבר יצאתם, כבר יש לכם זמן ביחד – לא חבל?

 

ככה פתאום מצאתי את עצמי נטולת ילדים, בזמן זוגי לא מתוכנן, גולשת במגלשה, צורחת בהפתעה, על אבוב זוגי, בשיחה שקטה בקצה הבריכה, בשיחה שקטה על כוס קפה על ספסל עץ מאוד לא נוח אבל עם בנזוג נינוח. הכי בונוס קיץ שיש!

אה, מה עם הילדים אתן שואלות? הסתדרו לבד! הגיעו, הניחו ציוד והתעופפו להם לגלוש ולטבול. בלעדינו. הגיעו רק לאכול, לשתות, להתמרח בקרם הגנה ולקחת כסף לגלידה. הנה, רושמת לפניי יתרון בילדים מתבגרים.

אני סקרנית, יש לכן מתכון סודי ומפתיע משלכן לזמן זוגי? מוזמנות לשתף בתגובות, או סתם לכתוב אם אהבתן את הפוסט.

יאללה, הלכתי להזכיר לכפרעליו שאני ארזתי את התיקים ולכן הוא פורק.

שלכן,

ליטל ירון – אשה בפלוס

*פוסט זה שייך לסדרת כותבת יומנרשת

ליטל ירון
בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא שוכחת גם זמן לעצמי, קוראת, מצלמת וכותבת גם בלוג מקומי - מגלה את השרון. מוזמנים להציץ http://bloghasharon.blogspot.co.il/