זה שיר אהבה פשוט

הכרתי את יוסי כשהייתי שלושה שבועות לפני גיל 18. עבדנו יחד בקניון. אני, מוכרת עוגיות ויוסי מאבטח. מאז עברו 26 שנה. בגיל 18 פחות שלושה שבועות הכרתי את אהבת חיי.

אין לי דרך לתאר את עוצמות האהבה, הדאגה, הפרגון, הקרבה, החברות ובכלל שאנו חשים אחד כלפי השני. כשיוסי עצוב ודואג, הוא שולח לי שירים במייל כדי להתעודד וכשהוא ממש ממש דואג הוא גם כותב אותם בעצמו.

לעת

ולעת ערב אני שלך
פוסע בין דברים שאהבנו
גולשת השמש עולה המסך
למדורת תשוקתי נחכה ,

ילדים יפרטו לי חיים
נעימות של תום ינגנו לי
אקשיב לצלילי הערב
עת ירד המסך על היום

ובלילה יעצמו עיניהם
אז תבואי אילי
ואני אישך לעת ערב
אשק לשפתייך

לבי נחמץ כשאני רואה את זגוגית עינו מבריקה ואני יודעת שליבו יוצא אליי והוא מלא בדאגה יוסי אהובי יהיה בסדר ותזכור תמיד: "מי שאכל אבק דרכים בסוף ישאף אוויר פסגות". אנחנו קרובים לפסגה… עוד צעד אחד ואנחנו שם.