זה קרה באמת או שזה רק סיפור?

מוקדש לזכרה של מלי מיימרן ז"ל, אישה יקרה שדרכה הצטלבה בדרכי בתקופות חיים שונות וב "כובעים" שונים, ושהלכה הבקר לעולמה. יהי זכרה ברוך.

בחורה עם מחשב נייד

זה קרה באמת או שזה רק סיפור?

שאלה שנשמעת פעמים רבות מפי ילדים, כשמאזינים לסיפור אגדה, אבל תופסת אחיזה גם בעולם המבוגרים ב"מסיכות" שונות.

לדוגמא, השאלה: האם ההורים באמת אהבו את אחי יותר מאשר  אותי או שזה רק הסיפור שאני מספרת לעצמי?

והאמת היא שה"אמת" לא משנה כל כך. מה שמשנה זו החוויה הסובייקטיבית. אם מישהו חווה את עצמו נאהב פחות זו החוויה שתעצב  את החיים שלו ודרך הפריזמה הזאת הוא יאסוף "הוכחות" לצדקתו וכנראה גם ימשוך אנרגיות שיבססו ויחרטו עמוק יותר את החוויה. (וזו רק דוגמא אחת).

אז האם ספר דברים הוא ספר אותנטי, שבו אכן תועדו באופן היסטורי וספרותי דברי משה, או שהוא המצאה ספרותית פרי אג'נדה פוליטית של אחד מסופרי החצר?

האם יש הצדקה להכללתו בחמשת חומשי תורה?

האם נכון להתייחס אליו כאל מקור מקודש, לשאת עליו דברי תורה, ללמד אותו  כחלק מהקנון התנכ"י שלנו?

Truth Torn Paper

השבוע העלה מורי ורעי אוהד אזרחי פוסט מעניין החושף אינפורמציה פרובוקטיבית בנוגע למקורו של  ספר דברים ( שמשמשת גם כרקע היסטורי וכבסיס לרומן הביכורים שלו  "קדשה") ואני מביאה אותו כלשונו:

"הגיע זמן לומר את האמת, לא?
ריכוז הפולחן להר הבית בלבד הומצא בימי סוף ממלכת יהודה, ומומש רק בשנת 622 לפנה"ס, במהפכה העקובה מדם, שערך המלך יאשיהו, המלך העצמאי האחרון של ממלכת יהודה החופשית.
אביו של יאשיהו, המלך אמון, נרצח (מעניין בידי מי…) כשבנו היה בן 8 בלבד. זמן נהדר לגדל מלך בובה. וכך גדל יאשיהו תחת השפעתו של איש ממולח מאד, שאינו מוכר לאדם היהודי המצוי, אף על פי שיתכן והוא השפיע על מהלך ההיסטוריה האמונית של עם ישראל לפחות כמו משה — שפן הסופר — מי שעל ברכיו גדל וחונך המלך יאשיהו. שפן (התחבא במאורה) נשאר מאחורי הקלעים, וכאשר המלך נהיה בן עשרים בערך פתאום "נמצא" בבית המקדש ספר, עם חוקים שעם ישראל לא הכיר עד עתה (!). אחד החוקים של הספר הזה מחייב את היהודים לרכז את הפולחן להר הבית בלבד. זה היה חידוש גדול. חוק נוסף מחייב אותם להרוס את כל המקדשים האחרים שקיימים ברחבי הארץ — והיו המון… היו מקדשים שונים ליהוה, אבל היו גם שפע של מקדשים לאלות האשרה ועשתרת "על כל גבעה נשאה ותחת כל עץ רענן" כתלונת המקרא.
באקדמיה הדבר ידוע ואין בו כל חידוש, אבל משום מה ליהודי המצוי אין מושג קלוש על כך. ספר דברים (ועוד פרגמנטים במקרא ששיכים לאותו מקור קדום) הוא ספר שהיום היינו קוראים לו "מזוייף" או במונחים אקדמיים פסואדו-אפיגרפי. הוא כתוב כאילו משה אומר את הדברים לפני מותו, אך הוא נכתב בסמוך למציאתו.
איך הוא התקבל על על עם ישראל? ובכן זה פשוט — בכח החרב.

המלך הצעיר וחם המזג, מגובה ב"מועצת גדולי התורה" שלו, יצא למבצע טיהור, במהלכו הרס את כל המקדשים שאינם המקדש בהר הבית, כולל את מקדש האלה עשתרת שבנה 300 שנה לפניו המלך שלמה (שלא היה מונותאיסט ולא מונוגמיסט ולא מונו בכלל)…..

דמיינו לכם מצב שאיש כמו אלי ישי למשל, או בצלאל סמוטריץ, עולה לשלטון, מגובה בצבא חמוש של משמרות המהפכה, ומועצת "גדולי התורה" מעודדת אותו לערוך מהפכה דתית. הם מחליטים שמה שהכרתם עד כה כהיסטוריה בטל ומבוטל ולא נכון בכלל. מי שמתנגד אחת דתו — למות. יאשיהו הרג את כהני וכהנות המקדשים האחרים ושרף את גויותיהם על המזבחות שהרס. ככה עושים מהפכה.
כך הפך ספר דברים לחלק אינטגרלי מהתורה שכל יהודי חושב שהתקבלה בסיני, ככה הפך הר הבית למקום הפולחן היחיד המותר ליהודים, וככה הרס יאשיהו את ממלכת יהודה, שמיד אחר כך התפוררה ונחרבה…."

Searching for Facts vs. Fiction - Magnifying Glass

אז ה"אמת" היא כנראה לא מה שלימדו אותנו ולא מה שחשבנו. אבל, כמה זה משנה?

זו האמת שלאורה התעצבה הזהות האמונית שלנו.

היה מי שהחליט להכניס את הספר לקנון של חמשת הספרים למרות האמור לעיל וככזה הוא עוצב בתודעתנו.

אנו ממשיכים לקרוא את פרשות השבוע שלו בבית הכנסת ולשאת עליהן דבר תורה, דרשנים רבים  "רוקדים"  בלשונם במחשבתם כדי למצוא הגיון בין הסתירות הרבות שנמצאות בין העובדות המתוארות בספרים הקודמים לבין הסקירה ההיסטורית שמובאת כביכול מפי משה בספר דברים (לדוג': פרשת המרגלים ועוד ועוד) והיצירתיות חוגגת.

האם מישהו ביטל אי פעם את  ערכו של הסיפור המיתולוגי, שהאש ניתנה לאדם על ידי פרומתיאוס רק משום שזה לא "אמת"?

 ה"אמת האובייקטיבית" במקרה הזה לא תופסת, מה שתופס הוא שהמיתולוגיה והחשיבה המיתית של הסיפורים הללו השפיעה   ומשפיעה על הלא-מודע הקבוצתי ומעצבת אותו.

וכך גם "דברים".

בברכה שנהיה מודעים יותר ויותר מה משפיע עלינו ומעצב את חיינו ושנדע לבחור ממקום אותנטי.

ועל על מה שעלול למנוע זאת, אני מצטערת, אני אוהבת אותך, תודה.

.

 #מדרשעכשווי