מי שביקר באימפריאל בת"א, יכול להבין מדוע קפצתי לאוטו בשמחה כשניתנה לי ההזדמנות לנסוע לשלוחה החדשה שלו, שבהרי ירושלים. האימפריאל רד, זהו שמו של ה-חדש וגם הוא כמו המקור ממקום בלובי של מלון. אך בשונה מהאפלוליות (המעט מקריפה אם יורשה לי), של מלון האימפריאל ברחוב הירקון שבת"א, האימפריאל רד נטע את אוהלו במלון "כרמים" היוקרתי שבקרית ענבים.

כבר ביציאה מהאוטו לכיוונו של הבר, הרגשתי שלא התלבשתי כמו שהייתי רוצה. בשלב ההתארגנות בבית חשבתי לי: האימפריאל בר קטן ואינטימי, מזרח תיכון, התלבשתי הכי נוח שאני מצליחה למצוא בבגדים היפים שלי בארון. אם הייתי חוככת בדעתי לעומק על העובדה שמלון "כרמים" ממוקם בקרית ענבים שבהרי ירושלים, הייתי משקיעה יותר. זה לא שהבגדים שלי שינו למישהו או שלא חשתי מתאימה, חלילה. פשוט חבל, פספסתי הזדמנות ללבוש את כל השמלות האלו שאין להן כתובת. אלו שהאירוע לא הכי מתאים להשקעה בהם, כאלו שיגרמו לי להרגיש בולטת מידי, או סתם שמלה צמודה ועבה שאני מאוד אוהבת אבל חם מידי. החיוך שעטף את פני מהאוויר הירושלמי שספגתי באמצע הקיץ הישראלי, העיף אותי אל מדרגות המלון בקלילות. בהם פסעתי לצד צמחייה מעוצבת וגזומה באסתטיקה מרגיעה, פרחים לבנים ומנורות קטנות, שמובילות הישר אל דלתות הזכוכית המסתובבות של הכניסה. אין ספק שאנחנו לא בת"א.

הגישה אל בר האימפריאל רד, עוברת בדרכו של ספא המלון המפורסם באיכותו וחנויות יוקרה של תכשיטים. גם מבנה הבר הפתיע, בניגוד לגדלו הקטן בת"א כאן משתרע הבר על שטח גדול יותר והשוני מיד בולט. לטענתו של בר שירה ממקימי האימפריאל ובעליו, אחת המשימות העיקריות בעיצוב הייתה לשמר את האינטימיות המזוהה איתם. חלל הבר מורכב מ-3 חלקים וכל חלק תחום בחדר שניתן לסגור לארבע קירות. כך שהמבלה במקום יחוש שזה עתה נכנס לחדר חמים. הקירות החומים שומרים על אווירה פרטית והאיילים המקשטים את הקירות ומזוהים עם האימפריאל מבדילים את המקום מעיצובו הנוצץ וה-"מלוני" של "כרמים". שירה מסביר כי בניגוד לקונספט בת"א, כאן אין בכוונתם לתת קונטרה למלון.
לבר הקודם ב"כרמים" קראו רד ואפיו היה זהה לאופי המלון המתמחה ביין. האימפריאל רד הינו שילוב בין הקונספט המוכר של הקוקטיילים פורצי הדרך, ליין האיכותי של קריית ענבים. כמו כן חשוב לשירה להדגיש כי אומנם זה לא היה פשוט אך השלוחה החדשה היא גם כשרה. בכך מצליח הבר להשתלב בין היוקרה היינית של המלון והאופי הייחודי של האימפריאל שכבר הוכיח את הצלחתו ( ב2015, מקום 17 ברשימת 50 הברים הטובים בעולם).
בסיום השיחה אני שואלת את שירה אם בכוונתו לפתוח מקום שיקנה תחושה של יוקרה, כזו שאנחנו הישראלים פחות מכרים כאן. שירה מחייך ומסביר לי שבשביל בר עם תחושת יוקרה אמיתית אני צריכה לנסוע לקטאר. כאן לדבריו, הכוונה הייתה לפתוח בר קוקטיילים איכותי, כשר ומחוץ לתל אביב ובאותה נשימה מסביר כמה חשוב לו לשים דגש על מכירת חוויה לקהל. שירה צודק, מעולם לא הייתי בקטאר ואני משערת שהתחושה הנינוחה שחשתי כאן ככל הנראה לא הייתה זהה לזו שחשים בברי יוקרה מגלגלי הריאלים והדולרים. אבל בשביל פרובינציאלית כמוני, הדר שהגיעה מחולון והתבאסה שלא לבשה את שמלת הנצנצים שתמיד רצתה, החוויה הייתה גלאמית דיה וכל זה מבלי שהספקתי להגיד מילה על הקוקטיילים.