אני אתחיל בלהגיד שהמחזור שלי מאחר ב-4 ימים ולא כי אני בהריון. בדקתי – אני לא.
אני אבדוק גם מחר אבל אני בספק שזה זה.
הסיבה הריאלית יותר היא שזה בגלל שאני בכל כך לחץ שאני פשוט מאבדת את הרגליים והידיים.
יש לי עומס שאני לא עומדת בו ואני מרגישה שזה לוקח אותי לתוך ספירלה של כיסוי שריפות וחוסר הצלחות.
מה מלחיץ אותי אתם שואלים?
1. אמא שלי – המחלה של אמא שלי הופכת לקשה יותר ויותר. המדדים עולים לשמיים, הכאבים שלה בלתי נסבלים.
בין אישפוזים איתה כי היא לא מפסיקה להקיא, לשיחות של "אני לא מוכנה עדיין לעזוב אותך" ו"נראה לי שהפעם זה זה".
בין שיחה עם הרופאים של "אם אמא לא תשתפר המצב המנאטלי שלה היא לא תשרוד עוד כימו" לבין להחזיק לאמא את היד בזמן שהיא מקיאה ובוכה ולעודד אותה שזה רק זמני.
בין לעודד את אחותי ואבא שלי לבין לא לגלות לאחי ולסבתא שלי את חומרת המצב.
בין להגיד לאמא שלי שזה יהיה בסדר לבין לבכות בכי תמורורים לבעלי אחרי כל שיחה כזו.
בין לגרש כל מחשבה על מוות לבין להאמין בעצמי שזה יהיה בסדר.
בין כל זה – אני לא בטוחה שאני יודעת איך לעכל את זה בכלל.
2. הקורסים הקרובים – אני מרגישה שאני עובדת כל כך קשה ואני מותשת כי כל זה לא מספיק להכנסה קבועה ויציבה.
כי בחודש שאני מרוויחה 16,000 ש"ח אני עדיין יוצאת במינוס של 7,000 ש"ח כי ככל שאני מרוויחה יותר ככה אני צריכה לשלם יותר מיסים.
כי אחרי כל ההוצאות, גם כשאני מכניסה 70,000 ש"ח לקורס אני נשארת עם 3,000 ש"ח ביד לחודש וזה לא מספיק לכלום.
3. צוות מחורבן – אני יודעת שקשה למצוא עובדים טובים אבל זה פשוט הזייה.
עובדת אחת שאיחרה בחצי שעה לפחות באופן קבוע וגם כשהגיעה עשתה טובה שעבדה והלכה מוקדם.
עובדת אחרת מבקשת העלה בשכר כל יומיים וכל דברים שאני מבקשת שהיא תעשה – היא מוכנה רק בתוספת תשלום.
עובדת אחת שלא בטוח שמתאימה ללמד בכלל ומלמדת מה שבא לה ורחוק ממערכי השיעור.
ועובדת אחרת שעושה לי חשבון כמה אני מרוויחה ואם אני מרוויחה יותר אני חייבת לשלם לה יותר.
4. כיבוי שריפות – הכל קורה בבת אחת ואני בלי עובדת משרד כרגע, מה שאומר שאני מכבה שריפות. עזבו להתקדם – אני מכבה שריפות.
ומה קורה כשמכבים שריפות? לא שמים לב לדברים אחרים ואז יש עוד שריפות… במקום להכין את הקרקע להתמודד עם עוד דברים אני רק מכבה שריפות.
אני מפספסת דברים וזה בעיקר מדיר שינה מעייני.
אני מרגישה שאני רצה אחרי הזנב של עצמי, שהכל גובר עלי.
הרי הגוף שלי ישר מגיב – כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש וכמובן PSM משוגע כי המחזור מאחר בכמעט 5 ימים.
אין לי כוח להתמודד עם זה. כל מה שבא לי זה להגיד פאק איט, להיכנס למיטה וללכת לישון. אולי זה מה שאני צריכה אבל זה רק יגביר את כיבוי השריפות.
הייתי אמורה להביא עובדת חדשה, כבר עשיתי לה ראיון והיא נראת אחלה חמודה אבל בכלל שזה עבודה כשכירה יש לי הרבה בעיינים לסגור כמו ביטוחים וחוזים.
הצעתי לה בזמן הזה, עד שהחוזה מוכן לבוא לעבוד כפרילאנס כדי לעזור לי להוריד לחץ והיא לא רוצה.
וגם אם היא תסכים זה חייב להיות בשכר יותר גבוה.
וגם אחרי שנסגור חוזה – יקח לה עוד שבוע מהרגע שנסגור שהיא תוכל להתחיל לעבוד.
אז תקחו את כל הסיבות שכתבתי כאן וגם בגלל הסיטואציה עם אמא ובגלל שזה ככה כבר מיוני 2016 אני יודעת שכשהגוף שלי מגיב לסטרס על – אני בקושי מקבלת מחזור. הוא מאחר והופך לסופר עדין – בקושי מופיע בכלל.
למישהי שמנסה כבר שנתיים להיכנס להריון – מחזור חלש לא מבשר טובות.
אוף אין לי אוויר.