זהירות נוכל! פרק 3 הכתבה שלא הייתה

לנוכלים מסתבר שיטות משלהם לעשות בכאילו….
כמה קל לזייף שיחת טלפון עם עורך בידיעות
"שנים שלא דיברתי אתו" הוא אומר" בשביל זה
אני עושה את זה. לימים שוחחנו מסתבר שם מהבית שלו
הוא גנב פנקסי צקים וזייף את חתימותיו. הוא לא התלונן במשטרה
אני כן.העורך עדין עובד בידיעות אחרונות ,נושא תפקיד בכיר מאוד.
היו חברים פעם.

בחורה עם מחשב נייד

5j453pdxux3cz7s1c2ny-300x225
זהירות נוכל! (פרק 3)
הכתבה שלא הייתה
אני נוסעת עם כבוד הרב ללונדון, פגשתי את אברם ואת הפטרון שלו, הכנתי בובה של כתבה והאמנתי שזמצקי מפעיל את קשריו כדי להכניס את הכתבה הזאת לידיעות אחרונות. לא העליתי על דעתי שהקשרים שלו כבר מזמן שרופים!
להדק חגורות אנחנו נוחתים. לונדון כן מחכה לי, מקבלת את פנינו במזג אוויר שמשי, ואני נרגשת כמו אחת שיש לה סקופ ביד; כן, כמו אז שנסעתי על קו טורונטו לוס אנג'לס לראיון בלעדי עם מתי כספי, אשר פורסם גם בידיעות , וגם בסרט שעשיתי איתו בערוץ 2. יש משהו ממכר בסם הזה שנקרא עיתונות.
בלו, זהו שם החיבה של מיסטר צנארי, הפטרון שלנו, הבעלים של קבוצת הכדורגל הגדולה פורסמורט ,שמחכה באהבה לרב שלו מלווה במזכיר ואני ,שגם לוקח אותנו לפגוש את אברם. אברם גרנט הגדול, הכל יכול, שמקבל את הברכה מהרב לקראת המשחק ולקראת שבת.
"היי" אני אומרת לו בעליצות, "יש לך ד"ש מרז זמצקי".
"זמצקי? מה לך ולו?"
"יש לנו כמה עניינים עסקיים עכשיו יחד" (למה לא הזהרת אותי אברם, אתה חבר?), אני עונה וכולם ביחד מוסיפים איתי: "הוא היה עורך שלי".
"איזה עורך הוא, אה?" מחייך גרנט ופונה לרב, "עורך מצוין, כותב בחסד, אבל מה? היה עורך בערוץ הספורט, גנב להם את הכסף". אני מחווירה ליד הרב. וחושבת לתומי שזו בדיחה ,איזו בדיחה מצחיק ? להתגלגל מצחוק ? אני שוב שואלת : למה לא הזהרת אותי אז אברם גרנט למה ????.
השבת עוד לא נכנסת .הרב והמזכיר מתפללים ואני במגרש עם אמנון אברמוביץ', רוני דניאל, גלעד שרון והבן שלו ומשפחת גרנט. החגיגה בעיצומה. איזו התרגשות ואיזו חוויה. אני בעילפון חושים עם כוס בירה ביד, מתפעלת כילדה ממשחק הכדורגל וכל הטררם שמסביב, ממלמלת לעצמי "ולהפועל או מכבי את הולכת, סנובית?" ומצלצלת הביתה עם הרמקול של הנייד פתוח. "תשמעו את האוהדים שרים, תשמעו, חוויה".
ומי מונח אצלנו בבית על הכורסא, שומע אותי בטלפון? צדקתם … העורך שלי.
"היי" אני אומרת לבעלי שיחיה, "תגיד לו שיתכונן וידבר עם '7 ימים' כי מחר יש לי ראיון עם מר צנארי, הרב ואברם".
המשחק נגמר, אמנם עם ניצחון לצ'לסי שזוכה בגביע, השבת יוצאת ומיסטר בלו מעביר אותנו לבית המלון שלו. אני מקבלת חדר עם בטלר אישי ומעולפת מהתרגשות. אבל אין לי הרבה זמן, מיסטר בלו עורך קוקטייל חגיגי לרב שלו-שלנו, לאברם ולחברים שלו. צריך להזדרז. אני דופקת הופעה ומקווה שזה יעזור לי להרחיב את הסיפור שמתחמם עבור ידיעות אחרונות.
מיסטר בלו, כן כן הוא בכבודו ובעצמו, מחכה בפתח המלון לקחת אותנו אישית לקוקטייל. באולם שנשכר במיוחד מוגשים לנו אוכל כשר ושתייה כיד המלך. כל המשפוחה של מיסטר בלו מחכה לנשק את ידי הרב, שהם כבר מכירים היטב וגאים בו. אברם וצופית בקצה השני של החדר, וגם אלונה ברקת, אלי קמיר, יוסי אירני ועוד כמה מחבריו הקרובים של אברם.
"שלום" אני אומרת לאלי קמיר, "ד"ש מזמצקי". אירני וכל מי שעומד לידו פורצים בצחוק, ואני לא מדמיינת אפילו שהם "יודעים" שאני הקורבן הבא. "היא מחפשת חברים של זמצקי", מישהו אומר והצחוק מתגבר . אני נבוכה מעט, איזו התנהגות, בטח שתו …
בבוקר אני מראיינת את מיסטר בלו, שמספר לי על יחסיו הקרובים שלו, של בני משפחתו,ועסקיו שלא יוצאים לדרך מבלי לקבל את עצת הרב, וגם את סיפור הקבוצה ועוד כמה אנקדוטות אודות גרנט. אחלה סיפור יש לך ביד גברת ברק אני משוחחת עם עצמי: אחד הודי שהוא בכלל גוי בעל עסקים חובקי עולם היושב בהונקונג , שיש לו באמונה רב יהודי משלנו שלא זז צעד בלעדיו, שכל בני משפחתו מאמינים ברב הזה שלנו, שהוא נכון לאז הבעלים של קבוצת הכדורגל הגדולה פורסמורט שגם הסיפור שלה בפני עצמו שווה סיפור, והוא הרב נתן אישור סופי זה שמעתי מפי השניים למנות את אברם גרנט למאמן הקבוצה! אז יש לי כתבת שער ב"7 ימים"!
אברם מגיע להיפרד ואנו בדרך לשדה, נשבעים להיפגש שוב. נחיתה רכה, אברם בטלפון אחד סידר שנעלה לטיסה עקב ענן אחד שחור שנחת בלונדון ,ומאיים לא לעלות אותנו למרות הכרטיסים שביד.אחרי שאנחנו מתרווחים במושבים שלנו, הרב אומר לי שצריך להתכונן ליעד הבא.
אני מתארגנת על הכתבה, בטוחה שזמצקי כבר מסדר לי את השער של "7 ימים". הוא מתגייס מיד למשימה, מוציא את הנייד ואומר שיתקשר לאביב הברון, עורך האדומה (המוסף היומי). "רגע עצור" אני אומרת, "למה אביב? למה לא גדי בלום (עורך "7 ימים")? ואם צריך אולי לנוני (מוזס) קודם?"
אבל הוא כבר יוצא למרפסת, לא לפני שהוא מגלה לי שכבר זמן רב הוא לא מדבר עם אביב , אבל לטובת העניין הוא יעשה את זה. אני לתומי חשבתי שהחתול השמן הזה כבר הכין מראש את העורכים לקראת בואי עם הסקופ , אבל לא הוא חי לפי הקודים והזמנים של עצמו. מעניין למה?? אני רואה שהוא משוחח, מחייך וחוזר אחרי זמן קצר: "אביב אומר שזה נשמע מדהים אבל בירר ואין מקום ב"7 ימים", לכן משה שיינמן מהספורט יצלצל אליך. דיברתי גם איתו".
היום אני יודעת שהוא מעולם לא דיבר עם אף אחד מהם. הכול היה הצגה, פברוק אחד גדול. ועוד אני יודעת שאביב הברון וזמצקי היו בנתק מוחלט באותה תקופה, כי גם אביב נעקץ על ידי הנוכל. גם הוא אירח אותו בביתו, במסגרת ה"אין לי מקום להיות, אני הומלס, התגרשתי, עזבו אותי, נעזבתי". גם אצלו הוא גנב פנקסי צ'קים וזייף אותם. אביב בחר שלא להתלונן במשטרה וזו זכותו,הוא גם יודע שאני מעלה את הסיפור בסלונה .
את כל זה אני יודעת עכשיו. אז עוד הייתי תמימה, האמנתי לכל מילה שיצאה לו מהפה. חיכיתי לטלפון מידיעות, לכתבה הזו ( הבהרה למי שלא יודע : בידיעות אחרונות עבדתי כמה שנים הם מכירים אותי היטב, את חריצותי, ואת הסקופים שאני מביאה , לא לטלפון הזה חיכיתי אז..) ואני עדיין מחכה. איש מעולם לא חזר אליי, הכתבה אצלי על המחשב, עם השאלות ועם התשובות, עם הצילומים והתיאורים.
כמה ימים אחר כך רקדתי בעזרת הנשים בחתונת בת הרב. בעזרת הגברים ישב הנוכל עם אברם גרנט, קציני משטרה וגם המפכ"ל, שרים וח"כים. וקובי פרץ , ולי אפילו מרשים להתקרב לשולחן הכי מכובד ללחוץ ידיים לכולם. הנוכל משפשף את כפות ידיו שלו בהנאה.
בפרק הבא: איך הצדיק הטפיל אוכל דליקטסים, מפזר עצות ומשכנע את הרב להקים את החברה כמה שיותר מהר. ואני בפנים, בטח שבפנים!