זהות עבר וזיכרון – ספרה של אנה מננדס "לאהוב את צ'ה"

זהות עבר וזיכרון – ספרה של אנה מננדס "לאהוב את צ'ה"

פינינו, רוקנו את הבית של ההורים. בלי זה לא הייתי מוצאת את אנה מננדס. נאלצתי למיין ולסדר מחדש את הספרייה שלי כדי למצוא בה מקום לכל הספרים שהבאתי מהבית של ההורים.
אנה מננדס "בקובה הייתי רועה גרמני". הנה הוא! ספר קטן בעטיפה בצבע אדום שכתבתי עליו פעם ביקורת ב"מעריב". הוא עורר את חיבתי. מהגרים. זיכרונות. זיכרונות של מהגרים שהופכים בדמיונם לעבר הרואי, אבוד, נחשק. צריך לעקוב אחרי הסופרת הזאת, אמרתי לעצמי אז. לפעמים נזכרתי בה, אבל לא זכרתי את שמה ולמצוא סתם כך ספר בספרייה שלי… אבל עכשיו כן. הנה הוא מצאתי. אנה מננדס כתבה בינתיים עוד שני ספרים. היא לא תורגמה לשפה רבות, אבל לעברית – כן.
אנה מננדס, בת למשפחת מהגרים מקובה, דוברת ספרדית, כותבת באנגלית. שימשה עיתונאית במשך מספר שנים. במרכז ספרה השני "לאהוב את צ'ה" חיפוש של אישה צעירה אחרי עברה. גיבורת הסיפור חונכה על ידי סבה ולא הכירה את אמה. במסעותיה לקובה היא יוצאת כדי לחפש אחריה. אמא העבירה לה חבילת מכתבים בהם סיפרה על אהבתה לצ'ה, הגיבור המהולל של המהפכה הקובנית.

הרצון של אדם לגלות את האמת על מוצאו, על שורשיו נמצא גם בתרבות שלנו, בין היתר בזיכרונות וספרי אוטוביוגרפיה של אנשים שאיבדו את קרוביהם בשואה. הנושא מוכר בתרבותנו.
גם הגיבורה של אנה מננדס מנסה להתחקות אחרי האמת: מי הייתה אמה? למה לא גילתה במכתביה לבתה את שמה האמיתי? האם באמת הייתה קרובה לצ'ה גווארה? או רק אהבה אותו מרחוק כמו רבים מבני עמה? מה המציאות ומה הדמיון בכל אלה?
נושאי החיפוש מעלים גם את שאלת הזהות של בת מהגרים. מה השפעת העבר, הקשר המשפחתי על אישיותנו ועל חיינו?
מצאתי בספר תיאורים רבים של קובה, הוואנה. לא הרואית. לא רומנטית דומה לקובה שמצאתי את בנסיעתי לשם. מלוכלכת, עניה עד כאב, דלה, עם כל הדברים הקשים והמכוערים שהעוני יכול לדחוף לעשות את האדם במצוקה. תחושת סכנה, ניצול. אבל גם נינוחות של עולם לא תחרותי, לא תעשייתי. סוף העולם שמאלה.
נימת הרומן דמיונית משהו. הגבול בין המציאות להזיה מטושטש, דבר שפותח מרחב רב לדמיון. השפה משתמשת בכל החושים ויש בה יופי רב וחוכמה.

אנה מננדס,לאהוב את צ'ה, ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2006.
אנה מננדס, בקובה הייתי רועה גרמני, 2004.

לאתר הרשמי של מירי ליטווק www.mirielitvak.com
לאתר של כתיבת ביוגרפיות וסיפורי חיים של מירי ליטווק www.alife.net.il