אני מודה שמעולם לא קיימתי את מצוות הישיבה בסוכה באופן מלא, מעולם לא נשארתי ללון בה ובטח לא שבעה ימים..
ואני מבקשת לחלוק איתכם כמה מחשבות שלי על הישיבה בסוכה:
בראש השנה וביום כיפור ניתנה לנו הזדמנות להגות באופן רוחני ברעיון השיבה, לשוב אל המקום התמים, השלם, המאמין בבריאה ובברואיה, המקום הנקי מספקות.
ביקשנו״ לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי״.
ביקשנו לשוב אל נקודת החיבור הרוטטת הטהורה שבתוכנו ( המחברת אותנו ברשת סמויה ועדינה אל כל הברואים ואל הבריאה עצמה).
בסוכות אנחנו מצווים לבנות סוכה ולשבת בה שבעת ימים ( אשכרה לגור בה).. בסוכה שמסמלת ארעיות בעולם הזה ולא בית של קבע, שמבעדה ניתן לראות את הטבע ולחוש חשופים לחסדי שמיים.
וכך יוצא שמעצם בניית סוכה וישיבה בה אנו מוזמנים לחוות את השיעור הרוחני שלנו ״ברגליים״.. כמו שאומרים בפסיכודרמה:״ אל תגיד לי- תראה לי ״
Don't tell me- show me
אנו מוזמנים לחוות התמסרות מליאה ולבטא כך את האמונה שלנו בבריאה, ובתחושה של היות מוגנים, מודרכים ואהובים על ידה.
מועדים לשמחה