מדובר באירוע מכונן. פעם בשנה זה קורה: האירוע הכלכלי החשוב ביותר בישראל. בועידה נפגשים מקבלי ההחלטות שלנו עם אנשי העסקים, הפוליטיקאים, בכירים מהארץ ומהעולם. מדברים על מה שהיה ומה שיהיה, והשנה בסימן של שינויים. כללי משחק שמשתנים, מהפכות מתרגשות, והבדלים מצטמצמים בין מנצחים למפסידים.
השאלות שעמדו הפעם על הפרק עסקו מן הסתם בעיקר בעתידנו הכלכלי: איך תשפיע הגלובליזציה? מה יהיה עם המשבר ממערב? מחירי הדיור והקוטג' לאן? באתי לראות ולקבל תשובות על השאלות.
אין צמיחה כלכלית בלי עולם עיסקי תוסס
פעם ראשונה מזה 40 שנה שהוא משקיף מהצד על מערכת הבחירות. אהוד אולמרט דיבר על כלכלה ועל ביטחון. שניהם ביחד וכל אחד לחוד. לקראת הבחירות אולמרט מכין אותנו לשיח הציבורי החדש שכותרתו הכה את עולם העסקים ותציל את הכלכלה. וכמה שיותר חזק. אולמרט טוען שלדיבור הזה, שנשמע בחוגים מסויימים יש מטרה אחת והיא פופוליסטית. אין ספק, הוא אומר, יש מקום לרגולציה. צריך למנוע מונופליזם שעלול להזיק, אבל – אין דבר כזה צמיחה כלכלית למדינה שאין בה שוק עיסקי תוסס שיש לו סיכוי להרוויח! יש אמצעים שצריך לנקוט כדי לשמור על הישגי הכלכלה הישראלית, ומקורם אינו בפופוליזם שיטחי.
שמישהו יגיד לי איך אפשר בלי קיצוץ בתקציב הביטחון?
יש תחרות בין שני נושאים: כלכלי חברתי מצד אחד, ומדיני ביטחוני מצד שני. לטענת אולמרט שני נושאים אלו אינם ניתנים להפרדה. מי שחושב שאפשר לנהל מדיניות ביטחונית מתעמתת ומתגרה בזירה הבינלאומית – כנראה אינו נותן לעצמו דין וחשבון על ההשפעה שתהיה לכך על החברה בה אנו חיים. מנקודת מבטו כרגע, מדינת ישראל צועדת לה בביטחה במסלול המסוכן ביותר. כשמסמנים לו שהזמן עבר, הוא מגיב במהירות ובחיוך. מסמנים לי שהזמן עבר. השאלה אם מתכוונים שזמן הנאום עבר, או שזמנה של הממשלה עבר. אני חושב שכן.
בעיות יכולות להיפתר, אבל חוסר התפקוד של הממשלות יישאר
בפאנל שכותרתו: כללי המשחק משתנים – מציאות של מהפיכות, התארחו שלושה כלכלנים מחו"ל. פרופסור טיילר קוואן דיבר על האחריות הפיסקאלית של המדינות בגוש היורו. טכנולוגיות משתנות בקצב מהיר משפיעות על הכלכלה, וניתן לראות דוגמאות חיות לכך בכל העולם: סין, קוריאה ואפילו ישראל. לטענתו בעוד 20-25 שנים אדם מהעולם הישן לא יוכל לתפעל את מכשירים פשוטים ללא ידע קודם, דוגמה שממחישה את קצב ההתפתחויות בעולם בו אנו חיים. שאלתי אותו בסוף ההרצאה מה עלינו לעשות כאן בישראל על מנת לפתח את הכלכלה. הוא סייג את דבריו בכך שאינו מכיר אותנו מספיק, אך ציין שהדגש גם כאן כמו בשאר העולם, הוא על פיתוח רעיונות כדי לייצר צמיחה כלכלית. ואיך עושים זאת? שאלתי. להשקיע בחינוך, ולשפר את המוטיבציה. זה לא פשוט, אני יודע. כולם אומרים שהם בעד חינוך איכותי, אבל בפועל יש שני קצוות. אלו שיש בידם אמצעים כדי לרכוש חינוך טוב ולהתקדם, ואלו שלא. בישראל אני חושב שזהו המצב.
לביבי אין עניין שנדון בכל מה שקשור לחברה הישראלית
שלי יחימוביץ' הביעה את הזעזוע מהנתון המדאיג של השבוע. 65% מהעניים בישראל הם אנשים עובדים. נתוני הדיור מראים שבתקופת כהונתו של נתניהו מחירי הדיור האמירו באופן חסר תקדים. לטענתה נתניהו בורח להכרזות מדיניות שוליות מאחר וזה המקום הכי נוח: זה המצוי באיזור הנוחות, בו לא דורכים על אף יבלת כואבת מיבלותיו המרובות של העם. כיום, השיח הכלכלי לא זולג מספיק אל השיח הכללי.
יחימוביץ' והנבחרת מציעים תוכנית סדורה להגדלת הנטו לכל משפחה שמאפשרת קיום בכבוד. צורת המיסוי המונהגת כיום מעוותת, ופוגעת קשות בהכנסות המדינה. צריך לקצץ בעלויות שכר? בבקשה. רק שיעשו זאת לכל אורך השדרה, ולא רק למנקה ולטלפנית. יש גבול לחזירות, טוענת יחימוביץ בנחישות. האחריות לפניה העדינים של החברה שלנו היא בעיקר על החוליות החזקות. אם לא נהיה מדינה של ערבות הדדית, מדינה של עקרונות שיבואו לידי ביטוי במדיניות סדורה, מדינה של חזון אחר – אין לנו זכות קיום.
ביזנס וקאפקייקס
היום הראשון של הועידה גדוש בהרצאות מרתקות, דוכני מזון והגרלות מסקרנות.
הגדילה לעשות חברת התעופה הלאומית.
עת שוקעת לה השמש בחוץ בצבעים מרהיבים של דצמבר כתום, יום ההרצאות העמוס מסתיים בצבעים פסטליים של קרם ורוד וצהוב וירקרק, וטעמים מתוקים של תות-בננה, וניל ופיסטוק.
גברים גבוהים ממני בחליפות עבות מצטופפים להם כולם סביב מסכי המגע בניסיון לשייך כמה שיותר דגלים למדינותיהם. מי שמצליח? מקבל קאפקייק. תועפות של סוכר וצבע מאכל, לא ממש קינוח גורמה. אבל ביננו? זה לא מה שמשנה. חג שמח.