ועידת הנשיא – עולם של תובנות

זו השנה השניה שאני הולכת לועידת הנשיא,

אודה ואתוודה, אני לא הולכת לכול הפאנלים, אחרי 3-4 שעות אני מוצאת את עצמי תמיד מותשת מכמות המידע לעיכול.

הייתי נוכחת במספר פאנלים –

אני חושבת שהנואם היחיד שממש התכזבתי ממנו היה יאיר לפיד,

ציפיתי לכריזמה, ציפיתי לשמוע משהו מעניין ומחדש,

ומה שהוא עשה זה לקחת את הבמה, שכול כך מחכה להשראה, והשתמש בה רק כדי להסביר את הבחירות שעשה לאחרונה.

לעומת זאת – באותו הפאנל – שהיה כול כך חשוב שאפילו מר שמעון פרס, שלא השתתף בו נכנס כדי לשמוע

הייתה אחת הנשים המדהימות בעולם – אייאן חירסי

למי שלא שמע עליה, אייאן היא ילידת סומליה , היא גדלה במשפחה מוסלמית והועברה בניגוד לרצונה (ובניגוד לרצון אביה שהיה מתנגד שלטוו ושהה באותו בזמן בכלא) "ברית מילה נשית", שזהו מנהג שעדיין נהוג במדינות אפריקאיות מסויימות בו חותכים לילדות את הדגדגן על מנת שלא תהיה להן סיבה לבגוד בבעלים שלהן. כאשר רצו לשדך אותה לגבר קנדי מבוגר, היא נמלטה במהלך טיסת הקישור בגרמניה והשיגה מקלט מדיני בהולנד.

היא החלה ללמוד שם, והפכה להוגת דעות ידועה ומבקרת קשה של עולם האיסלם, היא נבחרה לפרלמנט ההולנדי אך נאלצה להתפטר לאחר זמן מה בשל שאלות חוקיות לגבי האזרחות שלה, כיום היא גרה בארצות הברית וממשיכה בפועלה לזכויות נשים ברחבי העולם.

משתתפים אחרים שהיו באותו הפאנל הם פרופסור דניאל גילברט – חוקר פסיכולוגיה שמתמחה בחקר האושר באוניברסיטת הרווארד,

ודוקטור דויד ב. אגוס – אשר משתתף כבר שנה שניה בועידה, ומעבר להיותו נואם מדהים ,דוקטור אגוס הינו פרופסור לרפואה ולהנדסה בבית-הספר לרפואה ע"ש קק ובבית הספר להנדסה ע"ש ויטרבי באוניברסיטת דרום קליפורניה ועומד בראש מרכז ווסטסייד לחקר הסרטן הומרכז לרפואה מולקולרית יישומית באוניברסיטת דרום קליפורניה.

כשהם מתמקדים כול אחד בתחום שלו, הם חלקו את ראייתם על העולם וביחד יצרו מעיין איזון ותשובה חלקית לשאלה שהייתה שמו של פאנל – "האם מחר יהיה יותר טוב?"

הם דיברו על צורך בשינויי ראיה,

חלקם אופטימיסטים יותר לגבי העתיד ,

כמו דוקטור אגוס שדיבר על התפתחות הטכנולוגיה, המעבר המתמשך של הרפואה מאומנות למדע מדוייק, וכרגיל סיים בהמלצתו לקחת כול יום אספירין תינוקות אחד כי זה מונע בכ 25% סרטן ומחלות לב.

דוקטור גילברט היה קצת פחות אופטימי, גם הוא דיבר על צורך בשינוי – אבל מחשבתי, הוא הסביר על אותם הדברים שהמוח מגיב אליהם ואיך המיידיות, העובדה שזה נעשה ע"י אנשים והמוחשיות של סכנה משפיעים על החשיבות שאנו נותנים לה. לדוגמא דיבר על כך שלמרות שטרור לא יחסל את העולם וכמות האנשים מתים ממנו שנתית הוא יחסית מאוד נמוך, בגלל אותם אלמנטים, זה יותר מפחיד לאנשים מהעובדה ש400,000 איש מתים משפעת כול שנה או מההתחממות הגלובלית שמאיימת על בריאותנו באופן יום יומי ועל העולם בכלל. ועל כך שבשביל שיהיה עתיד טוב יותר מחר אנו צריכים ללמוד "לפחד" באופן רציונלי יותר ולתקן את מה שצריך תיקון.

האחת הפחות אופטימית הייתה הגברת חירסי, שהזהירה שבמיוחד בשבילנו, עוד הרבה קשיים עומדים בדרך המלחמה באיסלם,עוד מדינות יפתחו אמצעי לחיכה כימיים ואטומים ויזעקו בשם האל שלהם. אבל באופטימיות זהירה היא הסתכלה על ההיסטוריה שלנו ואומרת שלדעתה בסוף היום נצליח להתמודד גם עם העתיד שלנו.

זה אכן היה הפאנל שהרשים אותי ביותר, וכמובן קרדיט מגיע גם למנחה שלו – מר אורן נהרי.

אם הייתי צריכה לקחת את הפאנלים שהייתי בהם השנה ולשאול את עצמי מה המסר שהן שולחים,

המסר היה  – דעי להשתנות ולהתגמש.

כמעט כול אחד החל ממר שמעון פרס וכלה במנכ"ל סיסקו דיברו על זה.

העולם מסביבנו משתנה כול הזמן, כדי לפרוח בו ולא רק לשרוד – גם אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר.

אפשר האמת לראות את זה מאוד בבני הדור שלי, שרבים מאיתנו, בערך כול עשור, עושים הסבה מקצועית ומשנים את העולם שלנו דראסטית.

לרוב, למי ששורד את הפחד מזה ועושה את הקפיצה – זה עובד.

מנכ"ל סיסקו – אחת מחברות ה networking הגדולות והמוצלחות בעולם ללא ספק, בנוסף אמר שמדינה שרוצה שלטון יציב, לא מספיק לה שתדאג לעניים שלה, ולא מספיק לה שתדאג לעשירים שלה, חשוב לה שיהיה לה מעמד ביניים יציב ורחב, זה מביא אותי לתהות, עד כמה אנחנו נשרוד כאומה כשאנחנו הולכים בדרך הנוכחית, אני מקווה שכדברי הנואמים בועידה זאת, נצליח לעשות את השינויים הדרושים – ולפרוח.