ומי כמוך?

בחורה עם מחשב נייד

ונפתח בחשיפה וגלוי נאות: שמה האמיתי של הפורת אינו פורת (כן, כן..) כי אם מיקה. וכבר סיפרתי לפני כן על חיבתה הגדולה של מיקה לקנית בגדים וללבישתם. בשנה האחרונה גילתה מיקה את עולם הוינטג', וכל חנויות היד השניה בעיר מופו בקפידה . כך הפך הביקור אצל השיננית לקל בהרבה, לנוכח הידיעה שאחריו יתקיים מסע קניות ברחוב טשרניחובסקי. שם נקנה תיק הגב הבורדו. גם פלאפל ג'וני – עזר.(זה שלידו נקנה בforever21.)

קימה ביום חופש בשעה 08:00, דבר שלא היה מתרחש לעולם, ואף לא ביקומים מקבילים,התגלה כמשימה פשוטה בשניה שלחשתי באוזנה :"מכירת וינטג' ברחוב תושיה". עשר דקות אחר כך, כבר עמדנו בלופט רחב ידיים, כששתינו עמוסות קולבים עד לצווארנו.

שם קנינו את שתי הגופיות, כמה טי שירטים שלא את כולם נכניס לפוסט, ושני מעילי ספורט מגניבים

(הג'ינס הגבוה מאמריקן אפרל, החנות הכי נחשבת בתיכון שלי)

נעליים מSTORY בשנקין, חולצה מהמכירה ואת השרשרת ביקשתי מאמא לכבוד חנוכה ואני אף פעם לא מורידה אותה.

את הג'אמפר מהתמונה הבאה קניתי ממכירה בטשרניחובסקי מלפני חצי שנה בערך, והוא אחד הפריטים שאני הכי אוהבת. המכנסיים מטופשופ, קנייה יקרה אבל שווה.

פה זה מעיל שקניתי אבל אני לא ממש לובשת, והחולצה של חברה שלי.

היוזמה לפוסט הזה, דברי ההסבר על התמונות, הצילום והמצלמה – כולם של מיקה.

הגאווה ההורית – כולה שלי.

ועוד גאווה קטנה שלי היא כשמיקה בוחרת ללבוש את הבגדים שלי, כמו בתמונה למטה. (רק לפרוטוקול – מיקה חושבת שבתמונה הזאת היא לבושה פחות יפה – אני חולקת עליה..)