ולס ולירי/גודמונדור אנדרי תורסון
וליירי היא עיירה הממוקמת בצפונה של איסלנד. זו עיירה הנמצאת בין הים להר. הסיפורים הכתובים בספר מתרחשים כולם אחה"צ אחד בקיץ. אחה"צ שבערב שלו יתקיים הקונצרט. כל העיירה תגיע ודאי לראות את המקהלה שרה. אחרי ההופעה יהיו ריקודים, זה יהיה ערב של פסטיבל. ככה זה בקיץ. הקיץ הוא זמן עבודה ובילויים, זמן של אהבה. למתווה הנוף משמעות רבה בספר היפה הזה. הרוח הצפונית והים מעצבים את הסלעים, ואת קו החוף, ההר ודאי משפיע על העמק שלמרגלותיו, ועל כרי הדשא הנרחבים. "תכול שמי אפריל וירוק הדשא של מאי אני רואה את משק הכנפיים עם התקרבות הדרום, שומע הד חדש בפכפוך הנחל" הספר משופע בתיאורי נוף כאלו הנותנים לו את המסגרת שלו. הנוף והעיירה הם המסגרת והאנשים הם הסיפורים. הספר בנוי מפרקים פרקים כאשר כל פרק אחד או יותר מוקדשים לאדם אחר. הדמויות כולן מחבורות בניהם. אם אלו קשרים חברתיים של עשרות שנים או קישרי דם. זוהי עיירה של כאלף אנשים הנחשבת גדולה למדי במרחב האיסלנדי. "קהילה של כמעט אלף נפשות היא דבר נהדר- וכולם עובדים כולם חרוצים". אנו עוברים בין הדמויות השונות, כל אדם הוא סיפור חיים, יש את אלו שחזרו לעיירה אחרי שנים רבות שחיו מחוץ לעיירה ויש את מי שחיו שם תמיד. יש שהגיעו בעקבות האהבה, ויש גם את המהגרים הפולנים. למרות האווירה מלאת הנוף אווירה שניתן לחוש בה את משב הרוח על הפנים. המשבר הכלכלי החמור שעבר על איסלנד בשנת 2008 נוכח בסיפורים כאן בכל עוצמתו. אנו מוצאים את עקבותיו כמעט בכל אחת מהדמויות. הדמויות שמייצגות יותר מכולן את המשבר הזה, הם שני הזוגות החזקים בעיירה: סיגה ואולי ואנה ויואי. אולי הוא מנהל הבנק שקרס, הוא קרס בגלל ההלוואה לבית החורשת לדגים שאנה מנהלת, אנה היא גם אחות של לאלי פאפין, הם אחים, הם לא מדברים. כל הכפר יודע שהם לא מדברים. בעוד שעסקיו של לאלי קרסו אחד אחרי השני. הרי שאנה הצליחה להישאר עם הראש מעל המים, הרבה כמובן בזכות הבנק שקרס, בגלל ההלוואה שניתנה לה, לאנה. ההלוואה ניתנה בזכות החברות או הקשרים – נשאלת השאלה מתי הקשרים מרובי השנים הללו מפסיקים להיות חברות והופכים לעול שיש לתחזק אותו מפחד המידע שיש לכל אחד מהדמויות על חברו. אנו יודעים שהבנק לא קרס רק בגלל מפעל הדגים, איסלנד כולה קרסה. אחרי גאות מטורפת שאנשים פשוט קנו הכול, הם קנו סופרמרקטים, חנויות אופנה, מאפיות, כל דבר שהצליחו להניח את ידם עליו הם רכשו, עם כסף שלא היה שייך להם. את הקריסה מייצג יותר מכולם אחיה של אנה לאלי, המספר איך בשיאו הוא רכש קבוצת כדורגל . דייג מעיירה צפונית של אלף אנשים בצפונה של איסלנד רוכש קבוצת כדורגל אנגלית – ודאי שהיגעה הקריסה, והיא כואבת. דרך הסיפורים אנו אף מתוודעים לבעיות של הגירה וקליטת מהגרים. הפולנים שהולכים ומתרבים בעיירה מוזכרים ברפרוף, אולם ברור לנו שאיסלנד כמו כל אירופה מתמודדת עם מהגרים. אם נדמה שאנו מבחינים בביקורות קשה כלפי התנהלות הכלכלית באיסלנד, התנהלות שהביאה למשבר, נדמה שדווקא ביחס כלפי המהגרים אנו שומעים מעט עדנה הדמות המקשרת, בין כל הדמויות היא מנהלת המקהלה קטה, שהיא מהגרת, סיפורה הוא סיפור טראגי. בזמן שהיא רוכבת על אופניה למועדון, בזמן הזה ,הסיפורים מסופרים. יש דמויות רבות מסקרנות: בפרק הנקרא "בופט" מסופר על הכומר סיימונדורר ששותה ומהמר את עצמו לדעת. יש את "אורני בדרכים", סיפורו המפתיע מסופר בפרק הנקרא "When I'm Sixty-Four" דמות שכשמסופר עליה, נדמה לרגע שלא על איש בשר ודם מסופר כי אם סוג של ייצור על. מסופר כיצד הוא הגיע מרייקיאוויק, כבר לפני שנתיים, כיצד הוא קנה את ביתו של הרופא במחיר גבוה מידי ושיפץ אותו. כשהיה ילד הוא גר בעיירה אבל כבר בילדותו אביו עזב את וליירי לטובת רייקיאוויק, כיצד הוא אורני ובת הזוג שלו פתחו משרד פרסום ובעצם כל מה שהוא נגע בו הפך לזהב. כל משפט שהוא כתב, כל סלוגן שהוא המציא הפכו ללהיט. הוא הפך לאיש החזק באיסלנד. אנו שומעים את הסיפור שלו שמצד אחד הוא סיפור מדליק, כזה שמזכיר דרמת טלוויזיה סקסית, ומצד שני נשאלת השאלה האם בכלל זה אפשרי. וכך אנו עוברים בין הדמויות השונות ושומעים את סיפורם. כל אחד והמורכבות שלו כל אחת והחלומות שלה, הסיפורים הם אישיים אולם הרגשות אוניברסליים: הבגידות ההתאהבויות הממון והקריסה הטינה, הכמיהה. הסיפורים הללו על הדמויות האיסלנדיות הם מעניינים ושונים, אלו דמויות שההתנהלות שלהם ואורח חייהם שונה לגמרי ממה שמוכר וידוע לנו. הקפיצה למרחב האחר, לטבע עשיר הרוחות ומרבדי הדשא, הקפיצה לאורח חיים שונה לחלוטין הן במנהגים והן באופי הקשרים, היא מעניינת. "ולס ולירי "בנוי מאוסף סיפורים מעניינים ומורכבים. מנופים קרים ומלאי הוד. תיאורי הנוף בספר יפיפיים כתובים כמעט כמו שיר והסיפורים רגישים ויפים.
מאיסלנדית: שי סנדיק הוצאת: לסה
