ולס וליירי / גודמונדור אנדרי תורסון

זה הספר הראשון אותו קוראת אודות החברה האיסלנדית או שמתרחש באיסלנד.
הנופים נוטפים מהשורות וכמוהם גם רגשותיהם של תושבי הכפר וליירי.
התקציר מבטיח לנו היכרות עם שש עשרה דמויות והאמת? לא ספרתי, רק קראתי.
הכפר הזה מיוחד. האנשים שבו, לכאורה, מכירים זה את זה ואת כל המשפחות מדורי דורית אך למעשה, ההיכרות היא שטחית.
ברגע שמסיטים את הווילון, הסודות מרימים ראש.

הסיפור הוא בעצם אסופת סיפוריהם של אנשי הכפר. לכולם יש את השגרה שלהם, לכל אחד שאיפותיו, חלומותיו, חרטותיו, אלה שעזבו אותו ואלה שהוא כמהה שישהו במחציתו וכולם חווים פחדים, חרטות ותסכולים.
לא קל לחיות בכפר קטן.
הנוף המרהיב והציורי אינו מפצה על החסכים.
הים אינו סוחף אליו את המכאובים,
אינו פולט לחוף את מה שרוצים.

הכתיבה ציורית ופואטית. מודה, קצב הקריאה היה איטי מהרגיל לעומת מספר העמודים כי הקורא מרגיש חובה להתפעל מהנוף, להרגיש את הרוח ולהריח את הים. זו חוויה חושית מאוד וכדי לקלוט אותה, יש צורך במקצב איטי.

מאמינה שכל אחד יכול למצוא באחת מהדמויות חלק ממנו, נקודת השקה או הזדהות. הכתיבה באמת נוגעת וסוחפת במיוחד כי היא מציגה משהו שונה מהחיים המודרניים שלנו בארצנו ובעולם אותו אנו מכירים ואליו רגילים. זה כמו שבנאדם מחליט לנסוע למקום פחות מתויר כדי לספוג אוירה של פעם, זה מה שבעצם עושות חלק מהדמויות שחוזרות לבתי הוריהן בקיץ.

התרגום כיאה לשי סנדיק הוא לעילא ולעילא ומאמינה שהעושר בשפת המקור, נשמר באופן משובח.

אם אתם מחפשים ספר שונה מאוד ממה שאתם רגילים לקרוא, ספר זה יענה בהחלט על הדרישה.

לרכישה דרך אתר ההוצאה:
http://lesabooks.com/