ז'אן-מישל גנסייה, סופר צרפתי ממוצא יהודי, התחיל את הקריירה שלו רק לפני שנים ספורות בגיל לא צעיר במיוחד, והיום יש מאחוריו כבר שישה רומנים. כולם זוכים להצלחה עצומה בצרפת, קיבלו בפרסים ותורגמו לשפות זרות. לכל אחד שם ארוך במיוחד, ואף אחד מהם לא ספר רזה מבחינת מספר העמודים.
גם ברומן החדש שלו "השפעת דיוויד בואי על גורל נערות" הדובר הוא נער, והוא רק בן שש עשרה. פול, הדמות הראשית בסיפור, גדל במשפחה חד-מינית. מגדל אותו זוג של נשים, וחייו מצטיירים כחיים במשפחה נורמלית בהחלט. ז'אן-מישל גנסייה לא מעצב את הלסביות בתור דמויות מוזרות או אקזוטיות. במשפחה הקטנה לכל אחת מההורים תפקידים משלה. אחת יותר קשוחה והשנייה יותר רכה, אחת יותר אחראית ומסודרת והשנייה… בקיצור, כמו בכל בית.
סיפור חייה של כל אחת מהשתיים מסופר על ידי הבן בלי מציצנות ובלי ליקוק שפתיים. חיים רגילים. עבודה, פרנסה, חברים, אהבה. מלבד ההתחלה. לנה, אמו של פול, אמנית קעקועים בעלת מוניטין, לא מגלה לבנה דבר על המשפחה המקורית שלה, ואפשר רק לנחש את הקרע שהיא חוותה בעבר שאכן מתגלה בסוף.
לא הייתי חושבת שאתעניין במיוחד בחיי הלסביות וההומוסקסואלית, וטעיתי לחשוב בעוונותי שהמחבר אולי בחר בנושא העסיסי כדי לזכות בפופולריות. אך הספר מעלה את חיי הקהילה הזאת בצורה טבעית כל כך ועם ידע בפרטים כך שמייד הקורא נוטה להאמין, להשתכנע.
פול, שנראה קצת כמו אישה וקצת כמו גבר, הוא מושא לחיזוריו של אלכס חברו הטוב. אך הוא דווקא מתעניין בבחורות. לעומת זאת, הבחרות תכופות חושבות אתו לאישה, והוא אף הופך מבקר קבוע במועדון לסביות. מכאן כמה מצבים מצחיקים וגם מותחים, פגישות שמסתיימות בגילויים מרעישים במיטה או קשרים שבמקום להיות סטוץ' או רומן הופכים לידידות אמת.
גם בספר הזה כמו בספריו הקודמים יש במבנה העלילה גוון בלשי כאשר, למרות ילדותו המאושרת במשפחה של שתי הנשים, מחליט פול לחפש אחרי האב. אמו לא גילתו לו עליו. אך בעת מחלה, כאשר לנה חושבת שאולי לא תקום עוד ממיטתה, היא מספרת לבנה המבולבל איך זה קרה. איך היא, אישה עם נטיות חד מיניות, שכבה עם גבר פעם אחת בחייה, היא הייתה בת שמונה עשרה, ואולי זה היה אפילו אונס, וכך נולד פול. היא חשבה את האיש לדיוויד בואי, אבל…
מלבד היושר בבניית הדמויות עם הקבלה המלאה של נטיותיהן המיניות, מה שהופך את הספר לקריא כל כך היא השפה בה הוא כתוב. שפה מדוברת ועדכנית מאוד, בלי טיפה של זיוף. כך שגם אם לפעמים הדחף לסוגר את המעגל בעלילה יכול לפגום באמינות בנקודות אלה ואחרות, השפה היא זו שעושה את העבודה. היא סוחפת כמו שיחה של בני נוער ששומעים באקראי באוטובוס.
הספר יצא בהוצאת Albin Michel בשנת 2017 ועדיין לא התפרסמו תרגומיו לשפות אחרות. למתעניינים קוראי צרפתית:
Jean-Michel Guenassia, De l’influence de David Bowie sur la destinée des jeunes filles, Albin Michel, 2017.
לאתר הסופרת והמתרגמת מירי ליטווק www.mirielitvak.com
לאתר כתיבת ספרי זיכרונות וביוגרפיות של מירי ליטווק – סופרת זיכרונות www.alife.co.il
