קצת אחרי תחילתו של פברואר זה מתחיל.
כלומר, היא מתחילה.
מגה, שופרסל ( דיל, שלי, אקספרס ), תשבץ, יוחננוף, אושר עד, רמי לוי, המכולת של דוד, המכולת של נעים, בבר מחסני מזון, מחסני השוק, שוק מחנה יהודה, יהודה מהכלים, כל זול, זיל וזול… שכחתי מישהו? היא לא!
על כולם היא עוברת. היא ועגלת סופר.
מעמיסה.
"קניות לחג" הן טקס מעט שונה מה "קניות לשבת", הוא מתבטא במספר משפטי מפתח שהיא ממלמלת לעצמה, לזה שהולך אחריה בהכנעה ולעיתים גם לעוברות אורח שפגשה ליד הבסמטי 2 באחת עשרה שבעים ( מוגבל לשתי יחידות, לרוכשים מעל 150 שקלים ומחזיקי כרטיס מועדון יש לה את כולם אין בעיה ).
"זה ביום רגיל עולה 18 שקל צנצנת" היא מרוצה ממש מהריבה שקנתה עכשיו ב 16.5 שקלים. " תשים אותה בצד של העגלה כי תכף יגיעו הביצים, הירקות, הכרפס שכבר קנתה אבל פתאום גילתה שאחותו יפה ממנו והעמיסה גם אותה, כל מה שהיא צריכה לחרוסת שהיא מתכננת להכין לבד ושתי צנצנות חרוסת כי היא לא תכין לבד.
והמצות. השמורה, השיפון, זו בלי המלחים, זו עם המלח מהים, זו השמורה ואת החבילה ששמרו לה בשירות לקוחות. הנה הקופון.
מעשית, אפשר לומר שאמא שלי אחראית על התל"ג.
ואנחנו אחראים לקחת אחריות על כל האירוע הזה שמתנקז לכמה שעות המכונים מאז ועד היום- "ליל הסדר"
אז בפועל יש 12 איש בשולחן ואוכל ל 45 קל.
והיא נותנת בהם סימנים עוד בשלב הקערת סדר.
אם אפשר לקרוא לסלסלה קוטר 127 משקל 65 ק"ג קערה.
מתוך מפה שמכסה אותה מבצבצים להם כל משפחת הסלרי שקנתה- הטוב, הפחות מוצלח והמכוער.
בפנים יש ביצים קשות, 14 קילו חסה, חרוסת, מצות, זרוע של כבש, כרישה ויש מצב שגם שום.
כולנו מזוהים מאוד עם הרגע שבו הסתיים המה נשתנה והצילומי קליפ לאירוע המכונן של קטן השבט ומפיקי העל שהכינו אותו לרגע, שזה הקיו שלנו להתחיל להתלונן על הרעב. אין בית במדינת ישראל ובתפוצות שקורא את ההגדה שלא מתחיל לשבור חתיכות מצה ולנשנש עם המלח שיש על השולחן תוך כדי חלוקת הקראה זריזה לאלה שיודעים שרצים על זה בכל הכוח.
בשנים האחרונות, מצאתי דרך לצאת מהלופ של יציאת מצרים וחילצתי את עצמי לסיר הבשר שנמצא במטבח.
בכדי לגבות את הפעולה המסוכנת הזו, אני מלווה אותה בפינוי ענוג של מה שסיימו איתו בקערת הסדר והפקת מנות שאריות מהסלרי שלא יחזיק עוד יום ומהתבנית וחצי קשות שהיא הרימה וכמובן ה 17 קג חסה.
"חארם אמא" "בל תשחית" אני אומרת לה.
"קנית הרבה…" אני מתחילה את המשפט המנצח שמדליק את אבא שלי להכנס לתנוחת "אמרתי לה… אמרתי לה…" ואותה מזרז להעביר נושא
ואז היא מאשרת לי לעזוב את השולחן ואביריו המורעבים לכיוון המטבח אהוב ליבי.
מחד גדיא זה לא יפה מצידי, מאידך זה חסכון של איזה תרי תשלומים בשלושה עשר יקרים.
לא ככה?
אז להלן שלושה מתכונים זריזים ופשוטים להכין בקטנה ממה שנשאר בקערה בשתי דקות ואחד אלוהינו.
סלט סלרי רענן ( אחת מתכונות הסלרי אגב, היא הורדת רמת הכולסטרול והרגעת המעיים אפרופו ארוחות חג )
סלרי, העלים והגבעולים.
קוצצים הכל דק.
את כל הערימה הירוקה הזו מניחים בקערה ומוסיפים לה 2 גבעולי בצל ירוק ואם אתם מהמשתוללים, לכו על חתיכת כרישה, כן חיה. קצוצה דק.
לימון שלם.
חצי ממנו נקצץ עם הקליפה ונכנס לסלט
מהחצי השני מיץ לימון לסלט.
מערבבים היטב עם עוד קצת שמן זית, מלח ופלפל שחור גרוס.
מפזרים מעל קשיו ( או פיסטוקים או בוטנים או מה שבא לכם. גמיש אומרת לכם )
ויאללה אחד מוכן. ( * אפשר להוסיף לסלט הזה כל ירוק שעולה על דעתכם: נענע, כוסברה, פטרוזיליה, את הסנה הבוער, הכל )
סלט 2 – ביצים ואגוזי מלך.
אין פה שום תחכום מלבד העובדה שזה ניצול מקסימלי גם של האגוזים שמלאו כיסנו וכו'
כל הביצים שנותרו עוברות בפומפיה
6-7 אגוזי מלך ( בערך אגוז לביצה ) שנקצצים דק מאוד / עוברים זריז במג'ימיקס / נחבטים בפטיש כמו ביסקווטים לכדורי שוקולד
בצל ירוק החלק הירוק בלבד קצוץ דק
1/2 כף מיונז
1/4 כפית חרדל ( לא חייבים )
אוהבי החריף ( קצצו פלפל ירוק חריף דק דק פנימה )
מערבבים הכל יחד ומניחים ליד קערת הסלט סלרי
מפזרים מעט אגוזים גם מלמעלה
— לא לשים בשולחן, חשוב מאוד להראות רצף עבודה אחרת יקראו לכם חזרה להגדה והלך עליכם—
סלט 3 – חסות בויניגרט חרוסת
כל החסות שנשארו חתוכות גס / קרועות ביד
ויניגרט חרוסת: ( דרושה מטרפה )
2 כפות חרוסת
כף מים חמים
ערבוב מהיר ועצבני
מוסיפים 3 כפות שמן זית
2 כפות בלסמי / חומץ בן יין / מיץ מחצי לימון
פורסים פרי כלשהו ( תפוח/אגס / פומלה / תפוז )
מפזרים מעל את הויניגרט מערבבים בעדינות ו…
לשולחן.
*. אני הוספתי פנימה גם חתיכות כרובית צלויה בתנור ואבוקדו.
הנה הגעתם בדיוק בזמן ל"שולחן עורך" ואם עשיתם מספיק רעש יש מצב שגם חילצתם פטור מ"רחצה" דהיינו רחיצת הכלים.
השנה, זה עובד לכם בדוק.
שנה הבאה?
דיינו!
חג שמח!!
