והגדת לבתך: הדרת נשים? לא בהגדה שלנו

הדרת נשים –מזימה של גרגמל? או שזה בשם המגדר, בשם חוסר ה"ידע שלנו", בשם "חוסר המסוגלות" שלנו ובעיקר בשם השם

הדרת נשים –ושוב זה עולה לכותרות שנשים מודרות בשם המגדר, בשם חוסר ה"ידע שלנו", בשם ה"חוסר מסוגלות " שלנו ובעיקר בשם השם.

והפעם ,מתברר שאנחנו דרדסיות ,או שלציבור מסוים יש מחשבות בצבע דרדסי ,אחרת קשה להסביר את העובדה שבשלט חוצות המפרסם את הסרט ברחבי בני ברק ,נחתכה מהתמונה הדרדסית ומופיעים בה רק דמויות של הדרדסים ,התמונה הוסרה בטענה שזה פוגע ברגשות הציבור .ויש כאלה שטוענים שאולי זה בכלל תרגיל יחצני בשביל להעלות את מודעות לסרט ומראש מוזרה הבחירה לפרסם את הסרט לקהל שכנראה לא יצרוך אותו ,אבל מה שבטוח שההדרה נמצאת כאן חיה ובועטת והיא לא רק מזימה אפלה בראשו של גרגמל.

דרדסים

 הדרת נשים לא מתקיימת רק בסתימת הפיות שלנו או בדמות האשה שמודרת מכל ערוצי המדיה בחברה החרדית .יש לזה ביטוי יותר מוקצן בחברה החרדית, אבל הדרת נשים מתקיימת בעוד הרבה ערוצים: סטראוטיפים, כלכליים, חברתיים ומגדריים, בהם לא נותנים לנשים לבוא לידי ביטוי ממגוון של סיבות. חלקן גם בגלל שנשים מדירות את רגליהן ממעוזות שנחשבים גבריים וחלקן מתוך סטראוטיפים שמנסים לדחוק את רגלי הנשים ממקומות המוגדרים "מאצ'ואיסטיים וגבריים".

רק לאחרונה נתקלנו בזה בצבא בתחום הביטחון כשהתנהל דיון האם נשים טובות לשריון ?או ההשתלחויות הפוגעניות של הרב לווינשטיין בנשים המשרתות בצה"ל  "מי יתחתן איתן?" .הדעה הרווחת היא שלא צריכה להיות לנו דריסת רגל בוועדות שעוסקות בביטחון כי "מה לנו ולזה".למרות שבהחלט אלה נושאים שנוגעים גם לתחומי האחריות של נשים . לדוגמה, אם גבר הולך להילחם והאישה נשארת עם הילדים בעורף יש לה נקודת מבט נוספת על הסיטואציה.

גם החלוקה המגדרית הסטראוטיפית מדירה נשים, כי אם אנחנו אחראיות על גידול הילדים בטח בשלבים הראשונים שתינוק גם יונק אז אנחנו צריכות לוותר על דיונים או פעילות בשעות בזמנים או בחופשות לידה כשהילדים באחריותנו.

החברה הדתית בהובלת הרבנים מדירים נשים בשם הדת ולאחרונה גם מקצינים את נושא ההדרה בקרב הנשים הדתיות כי פוסקי הדור הם כולם גברים והנשים שיוצאות לעבוד ונושאות על כתפיהן את עול הפרנסה לצד גידול הילדים וטיפול בבית נחשפות יותר ויותר לעולם הרחב וגם מתפתחות במקומות העבודה ותפקידו של הגבר, שמתמקד רק בלימוד תורה, מרגיש שמעמדו נחלש ויש לו יכולת לתרץ בעזרת פסוקים ופירושים מהתנ"ך למה לנשים אסור להשמיע את קולן.או חלילה להופיע בפרסומות שאמורות לשקף גם את המודל המשפחתי

כשלא נותנים לנשים לשיר במקומות ציבוריים בהם יש גם גברים וגם נשים מתרצים זאת במשפט "קול באשה ערווה". חז"ל פרשו את המשפט שהקול של האשה הוא מפתה (ערווה). הרי נשים בתנ"ך שרו ויצאו במחולות, אז למה אז מותר והיום אסור. זה נובע מתוך הקצנה דתית וכשמנופפים בשם הדת קשה להתווכח כי כשולפים את קלף האלוהים נגמר הוויכוח ועל אותו משקל מנופפים במשפט "כבודה של בת מלך פנימה" כתירוץ להדיר נשים מפרסומות. האם גם דרדסית כבודה פנימה?

מתוך פרסומת לסדרת דרדסים
מתוך פרסומת לסדרת דרדסים

ומה יחשוב ילד שגדל בחברה חרדית ובכל הפרסומות ניבטים אליו פנים גבריים בלבד? זה יכול ליצור תמונה מעוותת  שמשפחה מורכבת מגברים בלבד, כי כשיש פרסומת שקשורה לעולם התוכן של המשפחה ומציגים בה רק אבא ובן או כל דוגמה גברית אחרת גדלים על זה דורות של בנים שרואים מודל לקוי של משפחה ודורות של בנות שאין להן שם בכלל מקום.

המחשבה שההדרה היא משהו שקורה אי שם בבני ברק, רחוק מהעין מהלב, אינה נכונה, כי היא זולגת לאט לאט גם למחוזות החילוניים, כי כבר בצבא כשמתגייסים חרדים, מתחילה דילמה אם לתת לנשים לשיר או לדבר כשיש חרדים במקום ובירושלים בטקס ממלכתי רשמי נכנעים ללחצים של החברה הדתית ולכן מאוד חשוב לא לסגור עיניים כי זה בהחלט פורץ את גבולות המעוזים החרדים

אז רגע לפני שאנחנו יושבים לליל הסדר לקרוא בהגדה, כדאי:

שהחכמה – תשאל מה זה החוקים האלה שאתם ממציאים.

הרשעית – שתשמיע קול חד וברור שאין לזה מקום במחוזותינו

התמה – שלא תיתמם ותקבל את הדין.

ושאינה יודעת לשאול – הגיע הזמן לשאול את השאלות ,להדיר את ההדרה ולתת חופש ביטוי מלא לנשים בשירה, בפרסומות בוועדות ,בכל הערוצים ובכל המקומות הגאוגרפים בארץ .

כתבה על שילוט החוצות של הדרדסים שהורד בבני ברק בגלל פגיעה ברגשות הציבור
כתבה על שילוט החוצות של הדרדסים שהורד בבני ברק בגלל פגיעה ברגשות הציבור

 

received_10154171403731612

הכותבת: אתי כהן חברת מועצת עיר בקרית אונו
וחברת דירקטוריון בעמותה להעצמה נשית