פעם היה לי חבר לי חבר ירושלמי הוא היה גבוה מאד ואהב את ירושלים ואת השקט, אני אהבתי את הגלים, את השמש ואת הים ואז נפרדנו וכבר לא היתה לי סיבה להגיע לירושלים.
רק מידי פעם כנסים ועין כרם הרבה כשמתני היה בצבא או ארוחה עם חברים במחנה וכותל לניקוי הנשמה בראש השנה.
אימוש, מתי ניסע יחד רק את ואני למלון?
לא, היא כבר לא ילדה כבר ויש לנו מליון שעות של חוויות במלונות ברחבי העולם אבל תמיד כולם ביחד והצמא הזה להיות רק היא ואני יושב לי תמיד בבק מיינד שלי, תכננו חו"ל אבל לא ממש הסתדר והיא עכשיו בוורשה עם חברות.
כשטל מרום סיפרה לי על איביס המלון החדש בירושלים, מיד נכנסתי לגגל על המלון ולימים גם הייתי בארוחת בוקר עם חברותי לסלונה והיה מושלם.
אבל משהו אחר תפס את תשומת לבי, המזרנים שלהם מיוצרים במיוחד עבורם, הם מבטיחים שינה ערבה בשל המבנה המיוחד של המזרנים המצופים שכבת לטקס מיוחדת לא מרגישים את תזוזות הפרטנר במיטה.
זהו חודש המודעות לפיברומיאלגיה, דאבת השרירים ובהסבר קל יותר, כאבים שאינם מוסברים בגוף ובשרירים ומי שחולה במחלה בדרגת קושי גבוהה חי בסבל, אין ממש תרופות, כן הידרותרפיה, כן גראס רפואי אבל גן עדן זה לא שם.
יובי ואני כל אחת בעקבות טראומה זכינו לביקורה של הגיברת פיברו, אמנם בקלות יחסית אבל יש ימים לא נעימים לפעמים ושינה זה מצרך יקר.
ובבואי היום לשיר לך:
אז הרמתי טלפון לטל מרום ועדכנתי שהגיע הזמן.
הדרך לירושלים בחודש שבט מתהדרת בשקדיות פורחות בשולי הדרך, יובי שעשתה מורחב בלימודי ארץ ישראל ממש אוהבת את ירושלים
"אמא, העיר ממש משדרת קדושה, היא העיר הכי יפה, הבתים הבנויים באבן, אין עוד עיר כזאת בכל העולם ליובי לא היה את השמש והים היא יודעת להעריך את עיר הבירה הנחשקת שלנו ובצדק.
סקירה קלה על המתחם המשותף במלון המעוצב להפליא בסגנון מודרני, יש פינת עסקים עם מחשבים, אופניים להשכרה למעוניינים, לובי מפנק עם מלא שקעים לטעינת הניידים, יש Happy hour בין שש לשבע בערב.
מלון איביס ממוקם במקום הכי אסטרטגי בעיר, קבלת הפנים הייתה לבבית וחמה וקיבלנו חדר בקומה השישית.
קודם כל קפצנו על המיטה, מנהג מגונה שלימדתי את חברותי ה"סלונאיות", הפעם לא רצינו לקום מהמיטה, המזרון ממש מפתה אבל קולות העיר מהחלון הפתוח סיקרנו יותר.
מצוידות במצלמה ונעלי הליכה יצאנו לדרך תוך הבטחה למנהל המשמרת שנגיע בזמן ל- Happy hour המפנק שלהם בין שש לשבע בערב.
Location, location, location
חוש הכיוון שלי לא משהו וברגעים שלפני עוד לא הבנתי איפה אנחנו ממוקמות, תוך פחות מדקה ממש במורד הרחוב היינו כבר במדרחוב יפו והרכבת הקלה עבורה מולנו.
המשביר לצרכן מולנו, הכיכר השמחה עם החברה שרוקדים ומתרימים נקלטה מיד בלייב וידאו לעולם, חו"ל זה כאן וזו לא קלישאה.
מדרחוב מושלם ממש כמו בכל עיר בירה אירופאית יפה בעולם, תמהיל חנויות מגוון, מאפיות ובתי קפה ובמרחק שתי תחנות חשמליות נמצא השוק הכי שווה שם ניתן לרכוש הכול והכי חשוב לא צריך לדאוג לגבי הסחיבה יש חשמלית ממש עד המלון.
מרוצות אבל לא עייפות למרבה הפלא חזרנו למלון בדיוק בזמן להפסקת קפה ונשנושים לפני שעולות להתארגן לארוחת הערב שהוזמנה עבורינו ב"אנגליקה".
על אנג'ליקה ומתכון ארחיב בבלוג נפרד, אולם אספר לכם שהלכתי לישון עם בטן מלאה ממנות שלו היו מביישות שום בית מלוכה ושנתי הייתה ערבה על המזרן המיוחד של המלון, יש לו יתרון למזרן שאינך יכולה להרגיש את התנועות של בן הזוג למיטה.
בוקר בא, את ארוחת הבוקר אני כבר מכירה, יובי קצת בעייתית אבל האני המקסים מנהל חדר האוכל החצי יווני שנראה ממש כמו קטורזה לא נשבר והוא מארגן לה בדיוק את הדברים שהיא הכי אוהבת בעולם.
אני מתענגת לי על שקשוקה ים תיכונית, מאפה בצק עלים, גבינות בשפע ומבחר סלטים ומקנחת במאפה שוקולד וחלבה מפנק לצד קפה מהמכונה.
ואז אני קולטת אותן, בשולחן לידינו התיישבו אם ובת הן כבר יומיים כאן, דבי היא האם ושחר הבת, דבי ואני מאותו הכפר שתינו גדלנו בבת ים, למדנו באותו בית ספר והיא אפילו ידעה מי אני לפי השם, גמל'ה היה סיפור אהבה ירושלמי ולקח לה זמן להתחבר לשקט היפה של העיר, שחר לומדת עיצוב אופנה, נו אז כבר התיישבנו לשיחה עמוקה, אחרי הכול כך נוצרות חברויות.
אז מה אתן מספרות שאלתי את החברות החדשות והן שכבר ממש מרגישות בבית במלון החמיאו המון לצוות, לאדיבות, להאני, למיקום ולחדרים המפנקים ובכל זאת שאלתי אותן מה ניתן לשפר? החימום לא הצלחנו להדליק אותו, מאחר ולי היה חם ונעים בחדר אני הייתי ממליצה לתדרך את האורחים לגבי המזגן בחדרים.
36 שעות של אוויר הרים עם קדושה, שמחה ברחובות ועוד הרבה מנות טעימות עם החברה הכי טובה שלי עלי אדמות.
זמן פרידה,
יובי ביקשה להצטלם בסביבה הכי קרובה ואז גילינו את הפעילות המגניבה שיש במרחק של מאה פסיעות קצת אחרי חנות התקליטים הישנים יש מקום עם קיר טיפוס, פעילות כיפית ומגבשת לכל המשפחה.
IBIS ירושלים רחוב אלישר 4 ירושלים
גבירה ולקוביץ, מעצבת אופנה "כחול לבן"