התרגשות

עוד מספר שעות מגיעה המשאית עם העצים.

העצים שירצפו את ריצפת האוהל שלי. החלום שלי כורם רצפת דק, בד וגידים.

אז איך הכל התחיל?

לפני כשמונה שנים, קראתי את הספר האוהל האדום. הספר הינו פיקציה, אבל משהו בו עורר אותי לחקירה.

הכיצד זה ייתכן שבימי קדם, נשים קיבלו את הוסת החודשית שלהן, פעם בחודש באותו מועד בדיוק, מועד שהינו מולד הירח, א' בכל חודש עברי?

האם יש סיכוי כזה, שבני אדם יכולים להיות מסונכרנים עם הטבע בצורה כזו, שמחזוריות הגוף שלהם באה בתיאום מלא עם מחזוריות הטבע? מחשבה זו הרטיטה אותי. הרי תמיד חיפשתי את החיבור עם הטבע, וידעתי שהמרחק שלנו מהטבע לא בריא לנו. אבל האם אפשר להיות אחד עם הטבע, האם המחזוריות של גוף האדם יכולה להיות מסונכרנת עם מחזוריות הטבע? יצאתי לחקור.

קראתי וקראתי באינטרנט משך תקופה ארוכה.. ומצאתי שאכן כך הדבר. אפילו עד היום, בחברות שבטיות שחיות קרוב לאדמה, בני האדם מאוזנים עם הטבע, העדות המרכזית לכך, שבחברות אלה, נשים מקבלות את הוסת שלהן, במועד קבוע שהינו מולד הירח, כאשר הירח דק דק. למעשה כאשר אור הירח מתרוקן, כך גם מתרוקנת הרחם של האישה. כאשר הירח מתחדש, גם רחם האישה מתחדשת. אך אל לכם לדאוג גברים יקרים, אינכם מוזנחים, גם לכם יש מערכת הורמונאלית, וגם לה יש פוטנציאל להיות מתואמת עם הטבע, אלא שלכם אין סימן חיצוני מובהק לכך כגון וסת האישה.

דרך אגב, היום ד' בטבת, והימים הראשונים של החודש העברי נחשבים ימים של מולד הירח, אם תביטו כעת על הירח, תגלו שהינו דק ואורו חסר. יחד עם זאת, בלילות הללו שהירח חסר, בלילות החשוכים הללו, אותם לילות בהם הפחד גובר בקרב בעלי החיים ובני האדם בניהם, דווקא באותם לילות, כשחשוך בחוץ, ניתן להתוודע ביתר קלות לאור הפנימי שלנו, האור שתמיד זורח.

 

20181212_091240

אם היה לך מעניין. עקבי אחריי בלחיצת כפתור.

יעל נחליאלי
האוהל הדום הוא חלום שמתגשם.. הן וירטואלית והן ממשית בהקמתו של אוהל דום למעגלים חברתיים. לאחר חקירה של 8 שנים, אני מבינה את הערך הרב ואת האיזון הבריאותי שניתן להפיק ממפגשים חברתיים, ריתמיים שבשגרה. תובנות מעניינות, מוזמנות!