"התינוק של בן שיטרית" – ההצגה זוכת פרס "קיפוד הזהב" לשנת 2015

"התינוק של בן שיטרית" הצגת יחיד של יפתח אופיר מתרחשת בין כותלי בית כלא, מזמנת הצצה למאבק של אסיר על תקווה, חופש, אהבה והתקשורת שלו עם האסירים האחרים. הצגה שמזמנת לצופה חוויה שונה מעניינת

O

הצגת היחיד של השחקן יפתח אופיר "התינוק של בן שיטרית", מתרחשת בבית כלא ומציגה את היחסים בין האסירים, סביב אירוע מרכזי שבו האסיר בן שיטרית לוקח את בנה של הילה העובדת הסוציאלית ומגדל אותו  כבנו.

 ההצגה מזמנת לצופה הצצה לתוך המתרחש בין כותלי הכלא מפגש עם דמויות שונות ואירועים דרך עיני האסיר, שותפו לתא של  בן שיטרית.

 זוהי הצגה שבה בתוך מציאות כפויה וקרה של הכלא, מתערבבים יסודות של: אהבה,רוך, תקווה, פחד וגבולות. במקום המגודר, הסגור נפרצים הגבולות ואין מי שעוצר.

O

יפתח משחק את כל הדמויות  בכישרון רב, עם אנרגיות סוחפות, מבלי להחליף תלבושות ומבלי לשנות קול.

התפאורה מינימאלית כוללת: במה עם רצפת סורג ,תאורה משתנה , צלילי רקע וחולצה אחת שמשמשת הן כבגד והן כסחבה. יתר אביזרי התפאורה כמו גם העלילה, מצוירים באמצעות המלל ושפת הגוף של השחקן, באופן מרגש ומיוחד ,פשוט מדהים.

להרגשתי יש בדרך שבה מוצג המופע אלמנט מדיטתיבי שגורם לצופה לראות בעיניו את המתואר במילים ולהיכנס לתוך החוויה. אני חשתי שיש כאן משהו שונה ומיוחד בקשר שבין השחקן לצופים.

ההצגה זכתה בפרס "קיפוד הזהב" על מחזה חדש לשנת 2015, והייתה מועמדת לפרס מבצע השנה.

בתום ההצגה נפגשנו עם יפתח שהשיב לשאלות, לא לפני שעלה על הבמה המסורגת .

14

מסתבר שלקח תשעה חודשים מאז שהתחילו לעבוד על ההצגה ועד שעלתה לבמה.

שאלתי את יפתח: "איך זה בשבילו להחליף דמויות ולעיתים לדבר כדמות אחת ולהשיב כאחרת?"

לדבריו כל הדמויות קיימות בו ההזדככות הסרת השכבות וההגעה לגרעין של הדמות היא זו שדרשה זמן בעת הלימוד והתרגול של התפקיד.

שאלתי גם לגבי האופן שבו הוא משחק את הדמויות השונות מבלי לשנות אביזרי לבוש וגם מבלי לשנות את קולו . והתשובה הייתה מרגשת, מסתבר שהנושא עלה בעת החזרות בשיחות בין יפתח למור לידור הבמאית ואז הוחלט על גישה לפיה:  "המטרה להביא את הקהל אל השחקן ולא את השחקן אל הקהל" בעיני זה הציר סביבו הצליחו יפתח ומור לרקום את החוויה המיוחדת והמרגשת  שהם מעניקים לצופים בהצגה.

 כתבה: אלישבע גרינבאום

בימוי:  מור לידור

משחק: יפתח אופיר

ייעוץ אמנותי: יעל קרמסקי

עיצוב חלל: שמוליק דוידסון

עיצוב תאורה: יאיר ורדי

מוסיקה: רן בגנו

קריאייטיב: כרמל אבוזלף

 

צלם: גדי דגון

תיאטרון תמונע

משך ההצגה: 70 דקות

נהניתי מאד, תצביעו ברגליים

שלכם ובשבילכם,

נירה פרי

בלוגרית בסלונה , מאמנת המתמחה באימון נשים

 

נירה פרי
נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים