התחת של תל אביב

מה קורה בתחת של תל אביב?
איפה שהמסעדות וחיי הלילה כל-כך עלובים ואכזריים?
א' היא התחת של תל אביב

בחורה עם מחשב נייד

את הילדות שלי: ארוחות שישי, ערבי חג, וחופשים העברתי בבית סבא וסבתא.
אהבתי ללכת עם סבתא לשוק עליה, הייתה קונה לי את הזיתים הסורים שהכי אהבתי, בחנות כלי הכתיבה מול הבניין,
הייתה קונה לי מדבקות ומחקים לאוסף שלי.
הדירה שלהם הייתה דירת הגג, היינו יוצאים לגג הזפת הרותח להסתכל על העוברים ושבים.
סבא וסבתא מכרו את הדירה לפני המון שנים ועברו לגבעתיים.

מטלון 75

היום עברתי שם…
זוהמה, הזנחה, עובדים זרים, הומלסים ומסוממים אומללים.
נכנסתי לבניין, על גרם המדרגות ישבה א', שאלה אותי אם לזוז משם.
עניתי, "מה פתאום. בסה"כ באתי לראות איפה סבא וסבתא שלי גרו כשהייתי ילדה".
התפתחה בינינו שיחה:
היא הומלסית, טרנסית, הוריה הדתיים זרקו אותה מהבית לפני 5 שנים, ומאז היא ברחוב.
מתפרנסת קצת מקיבוץ נדבות, קצת מזנות. כששאלתי אם "משתמשת?", ענתה: "מן הסתם", במבט עצוב.
השיחה בינינו היתה טובה, אין ספק שהייתה "מגיעה לאן שהוא" אבל החיים התאכזרו אליה.
אמרה לי: את יודעת? רוב האנשים פשוט לא מסתכלים לכיווני וחלקם גם מתייחסים ממש בעויינות ואכזריות.
הצעתי לה ללכת ל"סלעית", מקלט לנשים במצבה, שהמליצה לי חגית יערי המדהימה, מהשדולה לנשים.
לא רצתה. אמרה ששם יש אלימות, שגונבים לה, שיש רעש. בסלעית אמרו לי: היא צודקת, באמת לא קל שם.
עניתי לה: "אבל גם ברחוב יש".
אני לא יודעת אם א' תמצא את חייה בחזרה. אני מאוד מקווה.

הקיצר, To make story short
בפרוץ השנה החדשה…..
בואו נמצא בליבנו מקום גם למי שהחברה פחות חייכה אליהם.