השקט שלפני הסערה

סוּפה של אליס הוא רומן שרוח עזה נושבת בין דפיו, מסיעה אותו בין המערב הפרוע למזרח התיכון. בעברית משולחת רסן, שאין דומה לה בנוף הספרותי העכשווי, מותחת גלית דהן קרליבך חבלי תשוקה וחוצה גבולות, בעודה סוחפת אחריה את הקורא ללא מעצורים.(מתוך התקציר שבגב בספר)

סופה של אליס – גלית דהן קרליבך

הוצאת זמורה־ביתן, שנת 2017,  384עמודים

alice_master(1)

הסיפור מתרחש במושב הנידח אבריים, בדרום הארץ,  ומספר על אם ובתה היחידה. אין משפחה מורחבת. כולם מתו והאם שומרת על בתה כעל בבת עינה, מכל צרה ופגע.

האם היא אליס, מיילדת לא חוקית וסוג של מכשפה מקומית והבת, סופה(סו בשורוק) תינוקת מבחנה כיום בת עשרים, ששמה ניתן לה כי נולדה ביום שאמה נקלעה לסופת חול חזקה מאד. למרות שמה, שמרמז על סערה, חייה מתנהלים על מי מנוחות. היא חנונית, שויתרה על מלגת ההצטיינות שקבלה, והפכה להיות הדוורית וכותבת המכתבים הלא רשמית של המושב הקטן והמוזנח שבו היא מתגוררת, עבודה שסידרה לה אמה.

"…לא חשוב מה אעשה בשבילך. אחצה בשבילך את העולם,אלד אותך בסכנת חיים, אלחם על החינוך שלך, אשתגע בשביל שתקבלי עבודה שכל אחד פה במושב היה רוצה,אבל את לא תביני ולא תעריכי…"

מלבד האחריות לחלוקת המכתבים, היא פותחת מכתבים של אחרים וקוראת בהם, והיא כותבת מכתבים על פי דרישה: מכתבי אהבה, מכתבי תלונה ומכתבי המלצה.  אליס רוצה שהיא תמשיך במסורת המשפחתית ותלמד את רזי מקצוע המיילדות אך סופה אינה רוצה להיות מיילדת. היא רוצה להיות סופרת.

"היא רצתה שנחיה את חיינו בתוך שרשרת לא נגמרת של אם ובת. מיילדת שיולדת מיילדת שיולדת מיילדת."

כל מה שסביבה וכל מה שהיא מגלה תוך כדי קריאת המכתבים של אחרים מספקים לה השראה לכתיבת ספרה שנקרא "חייהם של האנשים הצבעוניים", וראשי פרקים משובצים בתחילת כל פרק חדש בספור. הוצאות הספרים אליהם היא שולחת את כתב היד דוחות אותו,בינתיים.

"האנשים הצבעוניים של אבריים כבר לא נראו לי כל כך צבעוניים,אלא שקופים…"

סופה מסתפקת בטיפוסים הזויים וזנוחים שמזמן לה המושב, מעין אנשים שקופים, שאף אחד מהם אינו מצליח להיחלץ מהסיפור שמספרים עליו, ולכל אחד ניתן שם שמדגיש את המאפיין המיוחד והבולט של אופיו המוטרף או התנהגותו. כך אנו מוצאים את:

השריף המאוהב, רשל הספרנית הניידת, גנב הברזלים, חביב מבעיר העשבים, אוגר הקז'קל , הצולע מאימת הביטוח הלאומי , קרן צרות רבות ורעות, פולטי בעל המלון, דודא – הנרקומן בגמילה וכמובן אליס, ששומרת על כל צעד של סופה, מכתיבה את התנהלותה ומעשיה ומונעת ממנה להשתחרר ולחיות את חייה אלא  להיפך, מקבעת את אורח החיים של שתיהן באמצעות סודות ושקרים, כשהיא מרחיקה את סופה מלימודים, משירות צבאי, מלימוד נהיגה, מגברים ומכל מה שיכול לטלטל את עולמה הקטן, מערערת את בטחונה בכל הקשור למראה החיצוני שלה, לכתיבתה הספרותית בעוד היא עצמה מנסה ככל יכולתה לחמוק מצו הגורל.

 אל תושביה המוזרים של אבריים מצטרפות שלש דמויות משנה שלכל אחת נגיעה לחייהן של אליס וסופה.

מיכאל בן המושב

מירון  ונדין שמשתכנים במושב כל אחד מסיבותיו הוא.

 חייה של סופה משתנים ביום שבו נכנס בסערה לחייה ואל המושב העלוב והמוזנח מיירון המצולק, איש אמיד בעל עבר לא ברור,  שמביא אתו ז'לוב,שומר ראש וכלב, ונוסע ברכב שהיא קוראת לו תפלץ.

 מיירון מעורר את סופה, ומעיר בה תשוקה שאפילו היא לא ידעה על קיומה. הוא מתחיל לשבש את חייהם  ולחשוף את סודותיהם.

סופה ומיירון מנהלים קשר רומנטי חשאי (בעיניהם ,אך ידוע עליו לכולם במושב) למרות שהוא מבוגר ממנה בעשרים שנה , ולמרות התנגדותה של אליס לקשר ביניהם. אליס מעודדת את סופה להיות בקשר ואפילו להתחתן עם מיכאל חבר ילדות של סופה, שהפך לסטודנט המחונן ללטינית, בן גילה, שבגיל עשרים הוא כבר דוקטורנט "בפילולוגיה ובבלשנות קלאסית של העת העתיקה" ועומד ליסוע ללמודים באיטליה. אליס מוכנה שסופה תרחיק לאיטליה רק שלא תהיה בקשר עם מירון.

אך אליס לא מסוגלת להוציא את מירון מהלב.

"הוא גבר שגופו תואם את מידותי. ריחו- ריחי. מגעו- מגעי. הוא-אני."

אליס לא מהססת להפעיל את הנפשות הפועלות וליצור מהומה ביחסים שבין סופה למירון על ידי הפעלת מיכאל. כל מה שדגלה בו אי פעם בנוגע למיכאל מתהפך ב 180 מעלות. הכל כשר בעיניה . אך סופה מחפשת

"מוצא אל העולם, בלי צורך להפעיל את נמל התעופה ולאתגר את איסוריה של אליס."

והיא יודעת שעם מירון תוכל לפרוש כנפיים ולעוף לחיים אחרים. הוא גם מעניק לה תשומת לב ואהבה. מגן עליה ושומר עליה בדרך אחרת מזו של  אליס .היא כמו הסוקולנטים (= צמח)

" עכשיו היה מישהו שחיכה לי. ותמיד יחכה לי. ככה הוא כתב. ככה אני כתבתי."  

 גם נדין, הנזירה בהריון שמגיעה אל אליס, כדי  שתיילד אותה, מחוללת מהומה מסוג אחר בחייהן,ובחיי התושבים שבמושב. היא מחליטה להישאר ולגור איתן עד ללידה, דבר מוזר בהתחשב בעובדה שאליס מטילה על סופה איסור לא להתקרב למנזר שגובל במושב מסיבה מוזרה כי היא סובלת מרגישות לצלבים. לסיפור של נדין יש השלכות שנוגעות לקשר בין אליס וסופה והן גם מהוות פתח לגילוי סודות ושקרים.

 הספר כתוב בשפה נפלאה ועשירה, בסגנון מיוחד וייחודי, מפיה של סופה.

העלילה מורכבת ומסובכת.ההתחלה היתה מאד קשה ואני מודה שלקח זמן עד שהבנתי מה קורה ואיך הכל משתלב בעלילה,  כי ריבוי הדמויות, וריבוי השמות יוצאי הדופן וריבוי הפרטים,  מאט את הקצב, ומקשה על היכולת לראות את התמונה הכוללת,  ופוגם לדעתי , במטרת העלילה , שהיא להביא לשחרורה של סופה מהשליטה האובססיבית של אליס ולפרוץ לעולם ולממש את כישוריה כסופרת.

אך על כך מפצות הרבה הפתעות , גילויי סודות ומהפכים לקראת הסוף שהופכים את העלילה לסוחפת ומרתקת.

ספר לא קל לקריאה, אך למי שיתמיד צפויה הנאה.

ממליצה מאד!

♥♥♥(3)