השפעת מעברים אקולוגיים על חיות הבר בישראל

מעבר אקולוגי לבעלי חיים

המעברים האקולוגיים בישראל הינם פתרון לבעיית קיטוע המרחבי של בעלי החיים ובכך גם לשמור על אורח החיים של מיני בעלי חיים רבים. בעלי החיים המתגוררים באזורים אלו הם בעיקר צבאים, נחשים, תנים יעלים ובעצם כל חיות הבר בישראל. עם התרחבות הבנייה העירונית וסלילת הכבישים, שטחים אלו הולכים ומצטמצמים כאשר ההשלכות על אוכלוסיית בעלי החיים היא הרת גורל.

חשיבותו של המעבר האקולוגי

מעבר אקולוגי או בשמו הנוסף מסדרון אקולוגי הינו אזור של שטחים פתוחים בטבע המחברים אחד בין השני בכדי ליצור קישוריות. הסיבה בגינה הקישוריות כה חשובה היא – משום שהיא הכרחית להמשך קיומם של בעלי החיים השונים החיים בשטחים אלו כמו גם של כל הצמחייה באזורים הללו. השטחים הנרחבים מאפשרים מעבר חופשי בין בעלי החיים ומסייעים בתחלופת המטען הגנטי שלהן בכדי שלא יווצרו זנים מוחלשים. הדבר זהה לגבי כל הצמחים אשר גם הם זקוקים לגיוון בכדי לא להתחלש ולקמול בסופו של דבר.

התפתחות הבנייה וסלילת הכבישים

התפתחות המאסיבית בישראל וסלילת הכבישים גורמת לכך ששטחים טבעים מופקעים לטובת בנייה, במצב כזה המעברים האקולוגיים יכולים לתת מענה מסוים לתנועה של בעלי החיים בין אזורי המחייה השונים. חוץ מההשתלטות על השטח והפיכתו למיועד למגורי אדם, ישנה גם סכנה מכבישים עצמם. בעלי החיים אשר נהגו לחיות בשטחים אלו נאלצים לחצות כבישים מהירים שלעיתים קיימת בין הנתיבים הפרדה מוגבהת שמונעת מהם את המעבר.

מעבר חיות_משק_על_הכביש

זיהום הסביבה והשלכותיו

עם הקמתן של תשתיות בנייה ופיתוח נרחבות, התווסף השפעת הזיהום על הסביבה. זיהום כולל בתוכו: פסולת בניין, מוצרי פלסטיק וגם מתכות אשר מזהמים את סביבת המחייה הטבעית הגובלת באזורי הפיתוח השונים. סלילת כבישים משפיעה על זיהום האוויר בסביבה וגם חלקים מזהמים מהכביש מגיעים לשמורות הטבע בדרך זו או אחרת.

דלקים הנשפכים על הכבישים בשל תאונות מגיעים אל האדמה ומקורות המים הטבעיים בקרבת המסדרונות האקולוגיים יכולים להזדהם. בשל כך בעלי החיים והצמחים יכולים לעבור במעברים אקולוגיים הבנויים במיוחד בשבילם אך לאל שמירה של הסביבה הכללית הם יכולים להפגע מגורמי זיהום שונים.

דו קיום הכרחי

בשל הבעיה החמורה של הפיתוח העירוני, הקמת תשתיות כגון: רכבות, שטחי חקלאות אשר גורמים לצמצום שטח המחיה של בעלי החיים, לכן עולה החשיבות של מיפוי אותם מעברים שנכון ליום קיימים 140 מעברים עיליים שמסייעים לשמור על החיות. במסגרת המיפוי הוגדרו  גודלם של השטחים הנדרשים בכדי לשמר את המסדרונות האקולוגיים תוך מציאת דו קיום בין שמירה על בעלי החיים בינהם הצבי הארץ ישראלי והפיתוח הנדרש בשטחים מסוימים.

אין אכיפה לשמירת המעברים האקולוגיים

בשנת 2016 הייתה ההתייחסות הראשונה הראויה לנושא מסדרונות אקולוגיים כאשר סומן לראשונה שטח של מעברים אקולוגיים כלל ארציים, בהם הם זכו להכרה סטטוטורית ושיח ציבורי נרחב. אך, העדכון לתמ"א 35 (כפי שהוא נקרא) אינו מספק את ההגנה הנדרשת בכדי לשמר אותם, משום שהתוויתם איננה מספקת גבולות ברורים וחדים, גבולות אלו מופו בשנת 2015 אך לא זכו לתוקף סטטוטורי. אך המצב חמור יותר, משום שגם עם הגדרת השטחים הפתוחים אין כל הנחייה המחייבת את ניהולם של השטחים המוגדרים תוך הבטחה כי ישמשו כמסדרונות אקולוגיים. המשמעות היא ששטח מסוים בתוך תוכנית בנייה עשוי להראות כשטח פתוח אך בפועל, בשל הבנייה המתקיימת באזור לא יתאפשר מעבר של בעלי חיים רבים.

השלכות צמצום המעברים האקולוגיים

האיזון האקולוגי נדרש וחשוב עבור כל היצורים החיים בכדור הארץ, במידה ואיזון זה מופר ההשלכות הן חמורות על כולם. החל מחוסר היכולת של הצמחים להתרבות ולהפיץ את האבקנים והזרעים שלהם אשר עשויים לפגוע בבעלי חיים נוספים כמו דבורים וכלה בבעלי חיים ממינים שונים כמו: צבאים, יעלים ותנים אשר חייבים לנדוד מאזור אקולוגי אחד למשנהו בכדי להתרבות וגם כדי למצוא מקורות מזון חדשים. במידה ובעלי חיים אלו לא יוכלו לעבור ממעבר אחד לשני ההשלכות יהיו שהזנים יחלשו, מטענם הגנטי יהיה נמוך ובסופו של דבר המצב עלול להגיע עד הכחדתם המוחלטת של בעלי חיים אלו.

מחסור במזון ומקורות מים

כמו כן, ישנה השפעה רבה הנוגעת למזון, ברגע שהצמחים נעלמים מאזורי מחייה אלו, ישנה פגיעה חמורה בתשתית המזון של בעלי החיים הנסמכים עליהם להמשך קיומם. ומכיוון שהמסדרונות הם פתרונות זמניים כל עוד שטחי המחייה שלכם הולכים ומצטמצמים  הדבר מגביר את מצוקתן של החיות ומשאיר אותן ללא כל יכולת למצוא מקורות מזון חדשים. הדבר תקף גם לגבי מקורות המים באזור הנפגעים מזיהום מים וקרקע או נמצאים באזורים אליהם קשה או אף בלתי אפשרי לחיות הבר להגיע.