"השעה האפלה ביותר, היא העדות שהשחר עוד מעט יפציע",


שיחה עם חברה אהובה החזירה אותי לשם, לפעם הראשונה בחיי בה הרגשתי ייסורי נפש מה הם. הייתי צעירה, צעירה מאוד במונחים של גיל ומבוגרת מספיק בכדי שהמודעות תכה בי.

אנשים מודעים הם אנשים סובלים אמרתי לה, אנשים מודעים הם אנשים שאין להם לאן לברוח, נותנים לייסורי נפשם לחבוט אותם בחוזקה כמים שוצפים במציאות היומיומית של חייהם, מבינים את אשר רצתה נפשם לבשר והעלתה מתת המודע, ולעיתים כואבים את בשורתה כאבים מרים, לעתים נלחמים במה שרצתה לומר ואז גופם בוגד בהם, מתרסק לו לאיטו, כאילו רוצה לומר להם שעליהם להקשיב.

"השעה האפלה ביותר, היא העדות שהשחר עוד מעט יפציע", הוצאתי את הפתק הקטן שהוא כתב לי על דף "ממו", נושא את שמו ותפקידו הרם, כשהגעתי הביתה בשעת ערב מאוחרת באותו היום, זורקת את מה שנשאר ממני על המיטה הצנועה בדירה השכורה בתל אביב, בחדר קטן בדירת שותפים בודדה, אחרי יום מלא בייסורי נפש, עוד יום בו הרמתי את עצמי אליו בליית ברירה, לא מוותרת לעצמי.

המילים הדהדו בי, באותו הערב הייתה לי הארה, נתתי לנפשי וגופי להיות שם, בתוך קורי העכביש שעטפו את ימיי באותה התקופה, סגרו עליי ולא אפשרו לראות את האור. ידעתי שיש שמש בחוץ. אצלי היה חושך.

ביום שלמחרת, נפגשתי אתו שוב, הוא היה מנהל שיווק רם דרג של אחת החברות הגדולות במשק, אני הייתי רק תקציבאית. איך ידעת?, שאלתי אותו רגע לפני שניגשנו לעבור על עוד בריף עמוס. את שקופה הוא אמר לי. גם העקבים והאיפור לא מסתירים. רואים שנפשך מתייסרת. תני לה, אל תלחמי, אל תפחדי, אל תתני לפחד ממה שמביאה עמה המודעות לנהל אותך. את עוד תראי את האור, אבל רק אחרי שתרגישי נוח בחושך.

בשנים הרבות שעברו מאז, משמש משפט זה שנחרט בראשי, כמו האיש שהעניק לי אותו כתרופה, ברגעים בהם המודעות מעלה מתת המודע דברים שלא תמיד אני רוצה לפגוש פנים אל פנים, ברגעים בהם קורי העכביש עוטפים אותי, מאיימים לסגור, לעשות חושך, אז אני מרשה לעצמי להיות שם, יודעת שהשחר עוד מעט יפציע.

ולחברה האהובה שלי שמעולם לא חוותה תחושות של ייסורי נפש ומלווה אדם כה אהוב וקרוב לה, מנסה להבין אותו, לעתים מתקשה, אני אומרת לה, חבקי אותו, תני לו להרגיש בטוח בחושך ועוד מעט הוא יוכל שוב לראות את האור. אמן.

באהבה,

אני

 

1

יעל זוהר - UNSTOPPABLE
אני עוברת דרך החיים בכל הכוח ולא נותנת להם לעבור דרכי, אמא לשלושה בני נוער, אשת קריירה, עצמאית בתחום הפקת אירועים בחברה שלי - http://www.zoharevents.com/, אוהבת ליהנות ממה שהחיים מציעים לנו ומגשימה את החלום של לשלב בין קריירה לאימהות. אני בלתי ניתנת לעצירה ומרצה על זה.