השלכות גירושי ההורים על הזוגיות של ילדיהם

הם הגיעו אלי לתהליך של #גישור_זוגי על מנת לבנות להם #הסכם_חיים_משותפים. הם כבני 30, מתגוררים מזה מספר שנים יחד, והרגישו כי הגיע הזמן למסד את זוגיותם. כיוון שאין בכוונתם להתחתן בשום אופן הם פנו לבניית הסכם משפטי בו יגולמו רצונותיהם וצורכיהם בתוך הזוגיות המשותפת ובאם היא תתפרק בעתיד.
כששאלתי אותם האם חשבו על טקס אלטרנטיבי לציון זוגיותם, סיפרו לי מעט מקורות חייהם. מסתבר ששניהם ילדים להורים גרושים, ולשניהם יש חצאי אחים מזוגיות נוספת של הוריהם. קורות החיים של שניהם שונים, אבל מאחדת אותם ההסכמה לא למסד את יחסיהם הזוגיים בשום דרך שתכרוך אותם למוסד הנישואין. אפילו על אירוע אלטרנטיבי לחתונה שיציין את הזוגיות שלהם הם לא מסוגלים לחשוב, לא עם החברים ובדאי שלא עם המשפחות.

cfxsd

@ד"ר_דורית_אלדר-אבידן בספרה "בשם הילדים" (2011, הוצאת עם עובד) בוחנת את השפעת הגירושין על חיי הילדים, וכיצד מפרשים הילדים עצמם את משמעות הגירושין והשלכותיהם על חייהם. היא מצאה כי כבוגרים הילדים מציגים את פרשנותם לאירועים שחוו בילדותם ולסיפור הגירושין בפרספקטיבה של זמן, בשלוש תוצאות אפשריות: חוסן, השרדות ופגיעות.

חוסן- כאשר מצב סיכון ודחק כגון גירושי הוריהם, מוביל אצל הילדים לתוצאות חיוביות. לתחושה כי ההתמודדות עם המשבר הובילה לגיבוש אישיות בעלת תכונות חיוביות יותר כגון, רגישות, מסוגלות או אחריות. אצל ילדים אלו קיים סיכוי גבוה שהם יחזרו לתפקוד המקובל, ובבגרותם יהיו בעלי תפקוד תקין, יחסי אנוש טובים, מצליחים בלימודיהם וביכולת להיות הורים טובים לילדיהם.

פגיעות- אותם ילדים להורים גרושים הנושאים את הפרידה בין הוריהם כמשא כבד שאינו מרפה מהם. הפגועים ביותר מבינם אף מרגישים שאין להם את הכוחות הנדרשים להתמודד עם משימות החיים. לתחושתם אף אחד מהוריהם לא מילא את תפקידו כראוי, לא שם את צרכיהם בראש ולא היה זמין לתת להם מענה רגשי כשהיו זקוקים לו. בבגרותם הם ממשיכים לחוש מבודדים, נטולי שורשים וגיבוי, ומתקשים להתמודד עם משברים ושינויים. על אף זאת, סיוע טיפולי עשוי להוות להם מנוף להשלמה והסתגלות.

הישרדות- אלו ילדים להורים גרושים המגיבים באופן מורכב יותר, שמכיל הן את צדדיו החיוביים של החוסן, והן את הסממנים הכואבים המאפיינים פגיעות. הילדים השורדים מרגישים כי התגברו ועמדו במשימה של התמודדות עם גירושי הוריהם, אך במקביל ממשיכים לחוות את הצער והנזק שנגרם להם. כאב זה משפיע על עולמם וחייהם. הם מתפקדים היטב, אולם אותו חוט של עצב מלווה אותם לאורך חייהם ומחבר בין התמודדות לבין תחושות של חסר ואבדון.

אלדר-אבידן מציינת כי תפקוד ההורים לאחר הגירושין הוא מרכיב מרכזי בהתפתחות הילד. הורים הבוחרים להגן על הילדים מפני ההישאבות לקונפליקט ביניהם תורמים להתאוששותם. גם הורים המעבירים לילדיהם את המסר ש"אנחנו נתגבר", כי יחד יש לנו כוחות להתמודד עם הקשיים, לצד אופטימיות ותקווה לגבי עתיד טוב, תורמים לחוסן המשפחתי ולחוסן האישי של הילדים.

ועכשיו נחזור לזוג המקסים שאני מסייעת לו לבנות, באמצעות תהליך של גישור זוגי, את ההבנות עליהן הם בונים את חייהם המשותפים בהווה ובעתיד. שניהם אקדמאים המתפרנסים היטב והם נמצאים בזוגיות ארוכת טווח. נכון שהם לא רוצים להתחתן, ויתכן שיש לכך קשר לגירושי הוריהם. אבל את הזוגיות שלהם הם רוצים לבנות על יסודות חזקים, שהם יחליטו ממה הם עשויים. לטעמי אלו יסודות של חוסן…

אורנה שפטר, עו"ד ועו"ס, מגשרת זוגית ומשפחתית
050-5794548, 03-6962453

אורנה שפטר
שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי. מאמרים נוספים בנושא גישור גירושין ועוד אפשר למצוא באתר הבית שלי: os-gishur.co.il/