בבחירות האלה היה קיטוב בעם. זה לא נחת משום מקום. יש עדיין אי נחת אצל חלק מבני עדות המזרח ויש עדיין סנוביות והתנשאות אצל חלק מבני עדות אשכנז. זו לא הבעייה המרכזית של מדינת ישראל. ממש ממש לא. זה משהו שנופח עכשיו מעבר לכל פרופורציה, בין היתר בזכות מזרחי מיילל ששמו דרעי שחרט על דגלו "מזרחי מצביע מזרחי". אחד שגנב וישב בכלא ומתהדר במזרחיות שלו ויוצר קיטוב בוטה וחד בין קבוצות באוכלוסייה.
הבעייה המרכזית בישראל היא איום ביטחוני וקיטוב בין עניים ועשירים ובין יהודים למיעוטים. ההסתה לכיוון העדתי באה מאינטרסנטים שרצו להחיות ולנפח בעייה שכבר הולכת ונפתרת ומתפוגגת לה באופן טבעי. נכון שבפריפריה יש יותר מבני עדות המזרח, והפריפריה ענייה יותר וסובלת יותר – אבל הבעייה היא לא העדות שמהם הם הגיעו אלא עובדת היות הפריפריה מוזנחת על ידי ממשלות ישראל לדורותיהם. פאשלה אדירה. ואת הממשלות בוחרים האזרחים, בין היתר מהפריפירה. אנחנו ברובנו כבר דור שני לעליות הוותיקות – צברים. הילדים שלי בני הדור השלישי ילדים של אבא דור שני לעדות מזרח ואמא דור שני לעדות אשכנז. אז מי הם? ישראלים. נקודה.
בפייסבוק היה מי שכינה אותי יהירה – כי אני דעתנית ונחרצת. אז אמרתי בבדיחות הדעת שזה משום שאני אשכנזייה ושהיהירות אצלינו גנטית. חברה טובה, גם היא בעוונותיה אשכנזייה, אבל בניגוד לי היא ממחנה השמאל המובהק – לקחה אותי ברצינות. עד כמה יכול היעדר הומור להגיע? איך בכלל אפשר לדמיין שהתכוונתי ברצינות?
השד העדתי המתעורר נובע מספינים מרושעים של הפוליטיקאים שהתקשורת עטה עליהם כמוצאת שלל והקריצה אנשים הזויים כמו הדוקטור-פרופסור המשונה והשחקנית עם ההתבטאויות הלא אינטילגנטיות והגבירו בכך את הבאזז המייצר שנאה וקיטוב. דור שני של בני עדות המזרח היום נמצא בכל עמדות ההשפעה במדינה ובן דור שני של יוצאי אירופה – אשכנזי רדוף ואובססיבי בין היתר עם השואה ופחד מהשמדה, נבחר על ידי רבים מבני עדות המזרח לכהונה נוספת כראש ממשלה.
משה כחלון שאני תומכת בו ואותו קידמתי ככל יכולתי בבחירות הללו – איבד קולות לאשכנזי הרדוף הזה נתניהו. שלא יבלבלו לי את המוח על יהירות. שלא יבלבלו לי את המוח על פערים עדתיים – כשהפריפריה מצביעה למי שמתעמר בה שנים. התקווה שלי היא משה כחלון, איש שידע עוני ומחסור והתרומם בזכות כישוריו ויכולותיו, שלא מייצר שנאה ופירוד והסתה – אלא להפך, שלא מתעסק בעדתיות, אלא בעניינים החשובים באמת של מיגור העוני וטיפול בטייקונים שהשתלטו פה על המשק. אלה הדברים החשובים ולא שימור תסכולים משנות החמישים.
לסיום, להלן תשובתי המנומקת לחברתי האשכנזייה מאגף השמאל:
