הרומן שלי עם איקון ג'ינס התחיל הודות להכרות שלי עם ליהיא, מנהלת החנויות, עוד מימי המסעדה שלי. ליהי פנתה אלי בבקשה לשיתוף פעולה. האמת, שתי מילים שמסקרנות אותי תמיד: שיתוף פעולה.
אחרי פחות מ 24 שעות כבר נפגשנו לפגישת סיעור מוחות, איך עושים את זה?
פגישה, חצי פגישה… נמצאה הנוסחה: אתם תורמים את הג'ינסים הישנים, מקבלים הנחה למימוש לרכישת גינס חדש וכל הג'ינסים שתרמתם יועברו למעגל נשים שהוא אירגון נשים בינלאומי הפועל כולו בהתנדבות ואני בקשר הדוק עם הנשים הפועלות שם (http://www.ladiescircle.org.il/ אני שמה לינק כי שווה להציץ למי שלא מכירה…) ובנוסף, על כל מימוש, תתרום איקון כסף לארוחות חג לראש השנה לעמותה לקידום החינוך בת"א-יפו המחלקת יותר מאלף סלי מזון בחג.
ואני? תרמתי את עצמי למשימה.
השבוע 7:00 בבוקר, מתייצבת בכתובת עלומה, בבניין עלום עוד יותר, גרם מדרגות מאולתרות, שנראות בלתי בטיחותיות בעליל. על תקן עזרה מקצועית ותמיכה נפשית, הגיעה דנה אחותי הקטנה המתפקדת גם כמאפרת הבית הכי מוצלחת שלי.
בדירה פגשנו את זיו שדה, אשר צילם תמונות בהתנדבות לפרוייקט הקודם שלי .
בעודנו מחכים, שאר ההרכב מתחיל להגיע, לאיטו.
הערה: עבורי, צילומי אופנה הם תענוג מפוקפק. בייחוד שחום אימים ואנחנו הולכים לצלם צילומי קולקצית חורף.
מרב הספרית מסתערת על סידור השיער, קומפלט תוספות ופן (שמוסיף לאתגר להראות רעננה וחיננית).
ועכשיו האיפור. אמרתי לכם כבר שאחותי הקטנה אלופה.
ואז הצילומים: יום קודם הוזנקתי למדידות, 16 ג'ינסים ברבע שעה. השאיפה היום להספיק 16 סטים שונים!!!
הלוקיישן שכונת נווה צדק, החום בלתי נסבל (נטול מזגן) ואני אמורה להיראות רעננה ושלווה כאילו הרגע פסעתי מהמקלחת בדרכי לפגישה. לאחר שלושה לוקים שונים הבנתי שאם נמשיך לשוטט ולצלם ברחבי השכונה… זה הולך להיות קשה.
באילתור יצירתי, לקחתי את כל ההפקה למלון ורסנו הקסום. שיפור מיידי חל בתנאים, מצב הצבירה של הצוות חזר למוטב והצילומים טוקטקו בין לבין פינותיו הגלויות והנסתרות של המלון – בלובי, בגינה, עם אופניים, בלי אופניים ועוד.
זהו. עוד פרויקט יצא לדרך.
התנאים השתפרו פלאים מהמזגן לגינה , ללובי ועוד לוקישנים מדהימים שמצאנו בסביבה .
ובנוגע למה עדיף בקיני ביום סגריר או קולקציית חורף ביום מהביל?
תלוי ועדיף. עדיף מזגן.
