הרוחות של בלפסט/סטיוארט נוויל

הרוחות של בלפסט/סטיוארט נוויל

The Ghost of Belfast/Stuart Neville

מאנגלית: שי סנדיק.

הוצאה: תמיר//סנדיק – ספרים שנשארים איתך, 2016

429 עמ', כולל: אחרית דבר.

ג'רי פיגאן היה רוצח שכיר בשירות המחתרת האירית – ה-IRA.

לאחר 12 שנים בכלא, הוא השתחרר למציאות שונה בצפון אירלנד. באירלנד התחילו להתגבש הסכמי שלום בין הצדדים המסוכסכים.

הסכסוך בצפון אירלנד ארך 29 שנים והוא הסתיים ב"הסכם בלפסט" הידוע גם בכינוי "הסכם יום שישי הטוב" הסכם זה כולל: הפסקת אש על ידי מספר גורמים פרה-צבאיים, הסגת רוב כוחות הבריטיים מהרחובות ויצירת כוח משטרה חדש בסדרה של רפורמות.

פיגאן כשהיה בכלא, 12 צללים התחילו להופיע מול עיניו, רדפו אותו. גם כשהוא יוצא מהכלא הצללים לא עוזבים אותו כשהוא הולך בבלפסט.

"פיגאן הביט בכל אחד ואחד מעוקביו בתורו. שלושה מבין חמשת החיילים היו בריטים, ושניים שירתו בחטיבת ההגנה של אלסטר. עוקב נוסף היה שוטר, מדי כוח השיטור המלכותי של אלסטר שלבש היו מסודרים ומעומלנים. שני עוקבים נוספים היו לויאליסטים, לוחמי חירות מאלסטר. הארבעה הנותרים היו אזרחים שנקלעו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. הוא זכר שחיסל את כולם, אבל זיכרון חיסול האזרחים היה הצעקני מכולם." (עמ' 12).

הרוחות הרודפים את פיגאן לא נותנים לו רגע של מנוחה, עד שהוא הורג את אלה ששלחו אותו להרוג. חברים ואויבים ותיקים רוצים במותו. מסע הנקמה של פיגאן יכול לערער את תהליך השלום.

"עכשיו פיגאן החל לערער את האיזון. מסע הנקמה שאליו יצא היה עלול לשמוט את ההגה מידיהם של הפוליטיקאים." (עמ' 218).

החלקים בספר זה לפי מס' הצללים, מתחיל מ-12 ויורד בהדרגה, הפרקים הם קצרים. ה-אחרית דבר מאת ד"ר גיא ביינר בסוף הספר תורם לרקע ההיסטורי.

זהו ספר מתח-פוליטי ועוצמתי. תמיר//סנדיק הספר אכן השאיר בי חותם, אהבתי מאוד לקרוא את הספר.

מומלץ בחום רב!!!

"הוא תמיד התייחס לחיסול כאל עבודה. משימה שיש לבצע, ללא כוונה או רגש שיעמדו מאחוריה. הוא לא ראה את עצמו כאמן מומחה, אלא יותר כפועל מיומן. לא כמו אותם מתנקשים שהפכו את החיסול לאמנות. כל שנדרש הוא נפש קשוחה במידה, אכזריות אגבית ונכונות לעשות דברים שאחרים לא מוכנים לעשות." (עמ' 77).

הרוחות של בלפסט