תרגעי אמרתי לעצמי , עכשיו את בהכרה, קחי לך נשימה. אני יודעת שהכאב איום , ואם יש כאב כנראה עמוד השדרה במקום. אבל המחשבות בראש היו סופר מהירות . אמורה להיות לי פגישה עוד שעה
אבל המחשבות בראש היו סופר מהירות . אמורה להיות לי פגישה עוד שעה , ומחר מתכוננים לתצוגת האופנה. על השולחן מחכה לי מלא עבודה. מעגל נטוורקינג, קורס הדיגיטליות של לאומי, הפגישה בשוות של אשדוד.
נחנקתי , לקחתי עוד נשימה , הרמתי את היד להתרומם , מקפלת את הרגל , ומבינה – ככה זה לא ילך .
רק לשכב ,
מסתכלת על היד מעוטרת בצמיד עם המשפט נוכחת ברגע הזה , בגבי הרצפה הקרה , ואין לי ברירה .
לצידי אני רואה את חלקי המדפסת מפורקים לכל עבר , חלקים שחורים, דפים מקומטים, ועוד כל מיני אביזרים שלא ידעתי שמחוברים שם בפנים .
שוכבים שם, אני והמדפסת, והכלב חסר האונים שלא יכול לעזור .
בפועל התרסקתי לרצפה בגלל הכבל, זה שחיבר בין המחשב למדפסת , שכבתי שם דוממת וכואבת.
בתכלס, התרסקתי לרצפה בזכות המחשבות שרצו בראשי, העומס, המהירות והדוחק .
עכשיו אין לי ברירה אלא להיות נוכחת בתור למכון הרנטגן באשדוד .
שלך , דנדי
רוצה 24 מסרים חיובים אצלך למייל, הירשמי כאן : https://www.positivedandi.com/registration