בואו נודה על האמת, הדוגמנית העולה, דורית רבליס, כל כך יפה שבא לבכות. היא דומה למיכאלה ברקו, מככבת במגזינים בחו"ל אבל יש לה אישיות משלה ויופי אמיתי הוא לא רק קליפה. אותו דבר אפשר לומר על אסתי גינזבורג, שהחליפה בזמנו את איילת זורר במותג האופנה גולברי. הן רציניות, הן לא מתחנחנות, הן לא מתחנפות למצלמה ולא נרגנות. במילים אחרות, הן אמנם צעירות אבל הן לא בובות.
הדיון סביב החלפת הזמרת ריטה ברבליס, כפרזנטורית למותג רויאלטי, הוא הרבה יותר מהשיח הרדוד על גיל. רק לדבר על גיל כמשתנה העיקרי זה שטחי ובורח מהעיקר. גיל מקצין תכונות אבל לא ממציא אותן. נכון, לפעמים כשאנחנו מאד צעירים עוד לא רואים את האופי שלנו אבל הוא שם והוא יפגוש אותנו מתישהו בציר החיים.
אם נניח בצד את העלבון, שאולי חשו ריטה או איילת זורר בזמנו, אפשר לנסות להבין את השיקול המסחרי של אותן חברות שרוצות לטפח דור המשך של צרכניות ולא להפקיר קהלים צעירים. אם בחורה בת 20 או 25 תקבל את המסר "זה לא בשבילך" – היא לא תשקול את הרשת הספציפית וגם כשהיא תהיה בת 35, עם יכולת פיננסית יותר גבוהה, היא לא תיכנס לא לחנות של רואילטי ולא של גולברי.
אני לא אומרת שכל הדוגמניות צריכות להיות בנות 16 אבל כן אפשר להבין את הצורך של החברות הללו לגדל סגמנט צעיר. איך עושים את זה – זה כבר סיפור אחר.
אפליה על בסיס גיל מונחת על סדר היום הציבורי, במיוחד כשמדובר בנשים ובמיוחד כשמדובר ביופי. האפליה נגד התבגרות והזדקנות שולחת זרועות מעבר לענף הדוגמנות, שהוא רק סימפטום חיצוני לתודעה חברתית. אני רוצה להניח מושג עקרוני וקריטי לתעשיית הדוגמנות – אני קוראת לזה כריזמה. כל עוד יש כריזמה, הגיל משחק תפקיד פחות משמעותי וחשוב להגיד שכשהצעירה כריזמטית מהמבוגרת, הדיון מוכרע לטובתה.
יופי הוא תכונה כפוית טובה. קשה לדבר עליו בלי לדרוך על רגליים שלא לומר על גוויות. קשה להיות יפה ונשים צעירות ויפות משלמות מחירים כבדים.
לטעמי, דורית רבליס כריזמטית מריטה ולא צריך להיות גאון כדי להבחין בכך שריטה מתאמצת בתמונות. למרות שהיא יפה ומטופחת, היא לא משדרת שנוח לה עם הגיל שלה. קחו לעומתה נשים כמו הלן מירן, ג'ואן דידיון או יאזמינה רוזי -רובן ככולן מככבות בצמרת אייקוני האופנה רק בזכות האישיות והאסרטיביות שלהן ואיך שהן נושאות את גילן על בגופן. גם המקום שהן תופסות הוא לא בזכות גילן אלא למרות גילן.
גיל חושף את האותנטיות או את המלאכותיות שלך והיופי, שאין לו גיל, מגיע בשנים האחרונות לממדים של תנועה. הן מפסיקות לצבוע את שערן, הן מישירות מבט למצלמה ולא מנסות להחביא את הקמטים והן מתלבשות יפה למות. ריטה לא מתקרבת לשם ומישהו ברויאלטי כנראה הבין את זה אינטואיטיבית או שזה הגיע מבדיקה מחקרית אבל ההחלטה להחליף אותה בדורית רבלס כנראה לא רק ניזונה מהמרדף הפשטני אחר הנעורים.
עולם האופנה התחיל לפנות לנשים מבוגרות לא כי הוא השתגע או בגלל שהוא צבוע ומנסה להיות צודק ודמוקרטי. עולם האופנה התחיל לדבר לנשים מבוגרות כי נשים התחילו לאהוב את עצמן בכל גיל לא רק כאימהות מבשלות וסבתות סורגות אלא כפיגורות בעלות שיעור קומה בפני עצמן. אם רבליס תמשיך לטפח את מי שהיא, יתכן שגםהיא בעוד 40 שנה תעורר בנו השראה. אם היא תמשיך להישיר מבט למצלמה ממקום של שחרור וכוח ולא ממקום של פיתוי וריצוי, גם כאשר הנעורים יעזבו אותה, יחליפו אותם בגרות, בשלות וניסיון חיים שהם לא פחות פוטוגניים.
בשורה התחתונה, אי אפשר באמת לחמוק מהגיל ואי אפשר להתכחש לעובדה שנעורים זה דבר קסום, מסתורי, מושך, מעורר קנאה ותמשיכו כבר לבד. אין ספק שנערה צעירה מעוררת פנטזיות והדבר הזה יחצה כל תיקון חברתי, כל יישור קו, כל עקירה של הטרדות מיניות. זה תמיד יהיה כי אנחנו בנויים לסגוד לנעורים גם כשאנחנו בני עשרה וגם בגיל מאה. אבל החדשות הן שאנרגיה, תנופה והשראה אפשר לעורר בכל גיל בידי דוגמן או דוגמנית שהם-הם בעצמם – בכל גיל.
זה לא עניין של גיל בלבד. אם אתם מוכנים לשקול את האפשרות שאסתי עוצמתית כפרזנטורית מאיילת זורר ולחשוב שדורית נכונה יותר מריטה, אז אתם לא ממלוכדים בבכי על גילאות. בואו ניקח אוויר ונשתחרר קצת מפוזת הקורבן לפני שכל אישה מעל גיל 40 שמסיימים את החוזה עימה ההופכת לסמל המהפכה.
