ברבות השנים קיים הוויכוח האולטימטיבי האם ילדים צריכים לישון במיטת ההורים ,או שההורים צריכים בכל דרך שהיא להחזיר את הילד למיטה שלו.
מחקר שנערך באוניברסיטת פן סטייט קובע כי אמהות החולקות מיטות או חדרים עם תינוקותיהן במשך יותר משישה חודשים עשויות לסבול משיעור גבוה יותר של דיכאון.
השערת המחקר
מחברי המחקר ציינו כי קיימת מגמה בארה"ב של התרחקות של הורים משינה משותפת עם הילד, בגילאי חצי שנה ומעלה.
לפי המחקר שלהם, 73 אחוזים מההורים ישנו יחד עם ילדיהם בגיל חודש, ובגיל שלושה חודשים המספר ירד ל-50 אחוזים. בגיל שישה חודשים השיעור הממוצע של נשים שישנות עם תינוקן ירד ל-25 אחוזים.
חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט ניתחו את דפוסי השינה של אמהות חדשות ואת הרגשתן לגבי שינה באופן כללי לאחר שנה, וגילו כי נשים שבחרו לישון עם תינוקותיהן מעבר לגיל שישה חודשים נטו להרגיש יותר מדוכאות והרגישו ששופטים אותן על החלטתן, בין אם החליטו לישון עם תינוקן באותה מיטה או בין אם באותו החדר.
שיטת המחקר
החוקרים בדקו 103 אמהות חדשות ומצאו דפוס ברור: נשים שישנו באותה המיטה או חלקו חדר עם תינוקן היו מדוכאות יותר ב-76 אחוזים מאמהות שכבר העבירו את תינוקותיהן לחדר אחר במהלך הלילה.
הם גם מצאו שאמהות שהעדיפו את השינה המשותפת חשו שהן חשופות יותר לביקורת על החלטתן ב-16 אחוזים, בהשוואה לאמהות אחרות.
מסקנת המחקר
המסקנה העולה מממצאי המחקר הנוכחי עלולה ליצור קונפליקט אצל אמהות רבות, לאור הנחיה שפורסמה בשנת 2016, על ידי איגוד רופאי הילדים שקבע כי על תינוקות עד גיל שישה חודשים לפחות (ומומלץ אף עד גיל 12 חודשים) לישון בחדר השינה יחד עם ההורים, במקום בחדר נפרד עם מוניטורים למיניהם.
יחד עם זאת, הרופאים הדגישו כי אין לתת לתינוק לישון באותה המיטה עם ההורים, מחשש שהוא עלול להיחנק במיטת ההורים,וההורים לא ישימו-לב.
ניתן לראות, שלמרות שבישראל נראה שבכל משפחה שנייה הילד ישן בשלב מסוים במיטת ההורים, מחקר שנערך בארצות-הברית קובע שנשים אשר ישנו עם תינוקן נטו לסבול מדיכאון .