תגידו, איך אתם בוחרים אבטיח?
האמת שכל השנים זה היה התפקיד של בעלי.
ככה זה אצלנו, החלוקה היא ברורה:
אני שרת החינוך והתרבות
הוא שר האוצר, התחבורה והחקלאות.
לפחות כך היה עד שלפני חודשיים לערך קראתי פוסט ממש חמוד שמסביר איך בוחרים אבטיח מתוק
ועם כל הידע הזה, נכנסתי לסופר הקבוע שלי והחלטתי לנסות!
בכל זאת נראה שההצלחה דיי מובטחת אם עומדים בכמה כללים פשוטים:
שיהיה עגול ממין נקבה, עם גבעול שטוח, כתם צהוב ושבילים שיצרו הדבורים, קלללל!
אחרי כמה דקות שאני מתעסקת בערימת האבטיחים בחרתי את "האחד" והכנסתי אותו לעגלה, ממש מרוצה מעצמי!
פגישה אקראית עם אחד העובדים במחלקה ואולי מתוך רצון שלי להשוויץ, גרמה לי לשאול אותו אם אכן בחרתי טוב
אך מבט חטוף שלו לעבר האבטיח הספיק כדי לשלול ולבטל את הבחירה שלי וגם על הדרך את הביטחון.
"תוכל לעזור לי לבחור אחד אחר?" פונה אליו
הוא מהנהן בראשו, ניגש לערימת האבטיחים ותוך שתי שניות שולף לי אחד אחר ומניח בעגלה.
קצת חשדתי… בכל זאת הוא לא ממש התאמץ, זה נראה מהר מידיי אבל החלטתי ללכת איתו
ומה אגיד? זה השתלם ממש כי האבטיח מסתבר היה הצלחה גדולה!
מאז התחיל הרגל קבוע בכל קנייה שלי, לפנות למוסא, שזכה אצלי לכינוי החדש "ד"ר אבטיח"
שבהמשך אפילו היה מגדיל ראש ומביא לי מהמחסן אבטיח טרי וטעים
ואני יוצאת משם שמחה ומרוצה, בטוחה באבטיח המושלם שיאכיל את המשפחה והאורחים.
עד שפעם אחת, לפני שבועיים, הגעתי בשעה שונה מהרגיל ולא ראיתי אותו.
עשיתי סיבוב, ועוד אחד, אבל לא היה כל סימן.
הבנתי שהפעם אני לבד. הגעתי לדוכן האבטיחים, מנסה לבחון ולבחור אחד,
אבל מוצאת את עצמי מהססת,חסרת ביטחון ופשוט לא מצליחה לקבל החלטה!
אמנם כל מה שידעתי על אבטיחים עדיין זכרתי, אבל חששתי לקחת סיכון שהפעם תהיה נפילה
פשוט ויתרתי וחזרתי ממש הביתה. מבואסת ממש.
הסיטואציה הזו גרמה לי לתהות כמה חבל שבכל הפעמים שנפגשנו, לא ביקשתי ממנו פעם אחת שילמד אותי את סודות בחירת האבטיח
ואיך התלות היא דבר משחרר מצד אחד, שהאחר עושה עבורך, אך כובלת כל כך מצד אחר, כי רק האחר יכול לעשות עבורך.

באופן טבעי המחשבות גם זלגו לעולם שלי:
כמה חשוב לנו בגידול הילדים לעבור את המסלול הארוך: ללמד אותם איך לעשות את הדברים ולא להסתפק רק בלעשות עבורם
נכון, זה לוקח יותר זמן,
ולפני שהם יעשו את זה טוב הם יעשו את זה ממש רע
אבל ההתמדה מסתבר משתלמת,
לשני הצדדים!
וגם כמה חשוב בעבודה שלי עם הורים, לתת להם כלים להבין את הדברים ולא להסתפק בלומר להם מה לעשות ואיך לעשות
פשוט לתת להם את הידע, לנטוע בהם ביטחון ולהעניק את כל הכלים
שיאפשרו להם לבחור בעצמם את האבטיח המושלם.