זיידע לא היה סב שאפשר לרוץ אליו ולקבל חיבוק "סבאי".
הוא נהג לקחת אותי לגינתו, מורה לי על השתילים החדשים ששתל,לפעמים מרשה לי לעקור בצל-ירוק, כלרבי או גזר שהבשילו ולמוסרם לסבתא במטבח,
או שהיה קוטף וקולף למעני תפוז היישר מהעץ.
אבל תמיד הוא נשאר מרוחק משהו, וכבר כילדה יכולתי לזהות בארשת פניו חוט של מרירות ובידיו המשורגות- נוקשות ועצב.
לא הבנתי את שפתו אך יכולתי להבין את ה"מוסיקה" של הגייתו:
היא היתה לרוב "סטקטו" של טענות ומענות בשפה זרה, חילופי דברים עם סבתא,
שלא פעם הזילה דמעות אחרי "דואט קונצרטנטי" שכזה…
התייחסתי אליו בזהירות מהולה ביראה, בחמלה ובסקרנות רבה. אבל בתקופת החגים הוא כאילו הפך להיות אדם אחר!
אור של שמחה נצץ מתוך עיניו הכחולות ואת פניו עיטר חיוך.
הוי סבא הלוואי שתישאר ככה תמיד!
חשבתי בליבי, כשלקח אותי לקנות את הדגל ל"שמחת תורה", דגל יפהפה מעוטר בנצנצים ובציורים,שבראשו סבתא נעצה תפוח.
"נו, קים שוין", זרק לעברי בבגדיו החגיגיים, ואני כבר הבנתי שאנחנו הולכים לבית הכנסת.
בית הכנסת ברעננה, שהיתה אז מושבה קטנטנה,
היה בעיני כמו אולם נשפים מפואר, אבל כל ה"נסיכות" היו צריכות להישאר בחוץ..
זיידע נכנס פנימה ל"עזרת הגברים" ואני נשארתי לשחק עם עם כל שאר הילדים.
כעבור זמן, הוא פתאום יצא החוצה ותר אחרי בעיניו.
שרק לא יכעס שאכלתי את התפוח, חלפה מחשבה בראשי. אבל לא התפוח עניין אותו.
ברגע שזיהה אותי,
אמר בהתרגשות משהו שלא הבנתי ומשך אותי בידו,ואז נרכן לעברי והעלה אותי על כתפיו- וככה ממרום קומתו הלא-גבוהה נכנסנו לבית הכנסת.
הההקפות התחילו .
ילדים רכובים אל כתפי אבותיהם וסביהם חגו במעגל סביב משהו שנראה כמו תינוק עטוף בבד קטיפה כחול רקום בזהב, וכולם שרו ושמחו מאד!
וזיידע שלי זרח מרוב אושר.
מיים רבים זרמו בירדן מאז אותם ימים, אבל השמחה של שמחת- תורה והפנים הזורחות מאושר של זיידע נשארו חקוקים בזכרוני.
ואולי אתם שואלים את עצמכם-על מה יש פה לשמוח?
על שסיימנו לקרוא מחזור שלם של חמשת חומשי תורה ותיכף נתחיל מבראשית?
גם אני תהיתי על כך.
והאמת שרק אחרי שנים, אחרי שהתחלתי לקרוא בסיפורי התורה בעצמי, בעין שחוקרת את מה מסתתר מאחורי הקלעים שלהם,
שחושפת רבדים עמוקים, גיליתי את העוצמה שיש לסיפורי המקור לחבר אותי בחוטים סמויים אל מארג החיים של אבות אבותי, לפתוח צוהר לעולמות פנימיים בתוכי
ולהפגיש אותי עם חלקים בתוך עצמי שלא ידעתי על קיומם.
לכן כשאנו מסיימים לקרוא את חמשת החומשים, יש סיבה לשמוח!
על הפרשנויות החדשות שגילינו במהלך השנה שחלפה,
שהם פנים חדשות לתורה אבל גם פנים חדשות שגילינו בתוך נפשנו,
ועל הפרשנויות החדשות שמזומנות לנו בשנה החדשה, על ההפתעות שמצפות לנו בדרך
ועל האפשרות לקבל שיקוף נוסף לחיינו מבעד למראה של חיי אבותינו.
לכבוד החג שבו אנו מסיימים סבב של קיראה ומתחילים מבראשית,
קני לעצמך את האסופה הדיגיטאלית :
"מבראשית-חיבור לסיפורי המקור בראייה עכשווית ורלוונטית לחייך"
ובה איגדתי סיפורים ומדררשים -עכשוויים שכתבתי לפי סדר פרשות השבוע של כל חמשת החומשים,
מתוך ראייה פסיכולוגית, רוחנית, ומודרנית,.
תוכלי לקרוא ולהאזין הן מהמחשב והן מהנייד
אני נותנת 100 % אחריות, והחזר כספי על האסופה תוך שבוע מיום הרכישה
במידה והתחרטת (פרטים מלאים בקישור)
ובמחיר מיוחד שיישמר לך עד מוצאי החג!
לפרטים נוספים לחצי על הקישור:https://bibliodrmh.ravpage.co.il/digi1
מוזמנת להתקשר אלי בכל שאלה.