הצרה עם עזים וכבשים/ ג'ואנה קאנון

"אבל אני לא מבינה," לחשה טילי. "איך אלוהים יודע מי מהאנשים הם כבשים ומי עזים?"
"אני חושבת שזאת הצרה," אמרה גרייס, "לא תמיד קל לדעת מי הוא מי."

20170413_071838_HDR~2 (2)

"ונאספו לפני כל הגויים והפריד ביניהם. כאשר יפריד הרועה בין הכבשים ובין העזים. והציב את הכבשים לימינו ואת העזים לשמאלו.
אז יאמר גם אל הניצבים לשמאלו- לכו מעלי ארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו."
"אבל אני לא מבינה," לחשה טילי. "איך אלוהים יודע מי מהאנשים הם כבשים ומי עזים?"
"אני חושבת שזאת הצרה," אמרה גרייס, "לא תמיד קל לדעת מי הוא מי."

כולנו כבשים, וכבשים צריכות רועה שישמור עליהן. כך אמר הכומר.
"את יודעת שאלוהים הוא הרועה שלנו, גרייס. אנחנו רק כבשים.כבשים ולא יותר. אם אנחנו לא הולכים בתלם, אלוהים צריך למצוא אותנו ולהחזיר אותנו הביתה."

אולי היתה זו רק דעתו של הכומר, אך, גרייסי וטילי האמינו בזאת גם.
הן החליטו ללכת לחפש את אלוהים בכל הבתים בשדרה בה התגוררו. הן רצו לוודא, שאכן יש להן רועה. גברת קריזי נעלמה ומאחר ואלוהים נמצא בכל מקום, הוא יוכל למצוא אותה.

מרגרט קריזי הסתובבה תמיד בבתים של אחרים. אפילו בבית מספר אחת עשרה, ביתו של וולטר בישופ.
מרגרט ידעה להקשיב. היא שאלה שאלות. שאלות מהסוג ששואלים רק אם מקשיבים מלכתחילה. היא ידעה את כל הסודות של אנשי השדרה.
בחום בלתי נסבל באנגליה, נעלמת לה מרגרט. האם היא נרצחה כי ידעה יותר מידי או שמא היא עזבה בגלל זה?

מהרגע שמרגרט קריזי נעלמה החיים בשדרה השתנו. בשדרה, שבה כולם הכירו את כולם, וחשוב להרגיש חלק מהקהילה, היעלמותה של מרגרט עוררה את העבר האפל של השדרה, העבר שמטיל ספק במיהו הכבש ומיהו העז.

בשדרה שבה לא מתרחש כמעט כלום, שממתקים הם התחביב של התושבים, נמצא לו וולטר בישופ. משהו חייב להיות האחר, השעיר לעזעזל ושעליו יוכלו לדבר והוא יהיה מוקד העניין.

לפני תשע שנים קרה המקרה. גרייסי בת השנה נעלמה. היה ברור לכולם, שזה וולטר בישופ, מי אם לא הוא.

תושבי השדרה החליטו שצריך לעשות מעשה. צריך לדאוג לכך שוולטר בישופ יעזוב! הוא לא רצוי ומהווה איום.

שריפה פרצה בביתו, כשאמו שכבה לה חולה…
אותו זיכרון עולה וחוזר תשע שנים קדימה עם היעלמותה של מרגרט קריזי.
אפשר תמיד לשלוף דברים מהזיכרון בעת הצורך. הבעיה היחידה היא שלפעמים הם נשלפים מעצמם. דברים שהיית מעדיף לשכוח, דברים ששינו את נקודת המבט שלך ונתנו לאי ודאות להזדחל אל תוך ראשך. הם נשלפים מעצמם ולא משנה כמה תנסה להדחיק אותם.

הבחירות שתושבי השדרה עשו צצות שוב. כל בחירה שנבחר, היא תמיד תחזור אלינו…
לא משנה כמה רצו להימלט מהעבר, לא משנה כמה ניסו לחסום את דרכו בעזרת זיכרונות אחרים, הוא עדיין עומד שם. זחל אל תוך ההווה, הטיל צל וצבע את כל מה שקרה לאחר מכן, עד שהעבר ערער את ההווה במידה כזאת שאיש לא היה מסוגל לקבוע איפה האחד נגמר והאחר מתחיל.
אבל אולי ההווה הזדחל אף הוא וערער את העבר, ואולי העבר לא ממש בטוח כפי שהיו רוצים שיהיה.

טילי וגרייסי מצאו את ישו, בתוך צינור ניקוז. מה המשמעות של זה? איזה מסר הוא רוצה להעביר לאנשי השדרה, שכבר בשלב הזה נהיו נוירוטיים לגמרי?
ישו סיפק לתושבי השדרה שגרה. כולם שמחו כי הם מצאו משהו להאמין בו. אבל, אנחנו חולפים על פני אותם מראות כל יום בלי ממש להתבונן בהם כמו שצריך. ובדרך כלל מחמיצים דווקא את הדברים הכי ברורים.

האם מגרט קריזי תחזור? מי הם העזים ומי הם הכבשים בסיפור? את כל אלו ועוד, תוכלו לגלות כשתקראו בעצמכם.

מאחלת לכם קריאה מעניינת!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)