הצפירה שאני לא יכולה לחוות איתכם~

בחורה עם מחשב נייד

צפירת יום הזכרון היא הצפירה שמייחדת אותנו כעם. הן הדקות ,שלא משנה מאיזה חתך אכלוסיה אתה בה, לא חשוב מאיפה אתה כיהודי כישראלי בארץ את משתתף בחוויה .

הגולה משכיחה מאיתנו את ישראל היומיומית, אבל לא את יום הזכרון יום כל כל משמעותי .ששזור בנימי העם שלנו.

לפני שנתיים הייתי בארץ ביום הזכרון. ההתרגשות של לצפות ממרומי הקומה ה17 במכוניות הנעצרות והאנשים שיוצאים מתוכם, חימם את ליבי, איזה עם אנחנו !

לכל השכול. יש יום לשתף את כולם. אחרי הכל לכולנו יש את החללים שלנו.

אני אעמוד בצפירה יחד איתכם. . ולמרות שיש לי ארץ אחרת ,יש לי רק בית אחד בליבה של הארץ שלנו המהממת.

יהיה זכרם ברוך.

אוהבת את ישראל! ומתפללת לשלום ולפחות לרוגע~

נאוה רייץ
Tel Aviv born , living in the USA since 1982 a mother of two boys Ariel 23 and Jordan 21, will live partly in new york city , Amsterdam and mainly Tel Aviv .after a brain surgery in 2012, early retirement from my line of work as a baby bedding designer at www.navasdesigns.com ,attached to dutch guy Albert ~ ~ love my new life in Hebrew and English~