..
הציור האחרון של ואן גוך/ אליסון ריצ'מן
פרוזה
מאנגלית: ניצה פלד
הוצאת ידיעות ספרים
310 ע'
..
בכפר צרפתי קטן ופסטורלי מטפל ד"ר גאשה, רופא והומיאופת, צייר ואספן אמנות, באמנים ואחד מהם הוא ואן גוך.
ואן גוך מגיע לכפר, לד"ר גאשה, כדי שיטפל בדיכאונותיו לאחר ששהה בסניטוריום בארל, שם נכשל הטיפול בו.
ד"ר גאשה מאמין שכל אמן וכל אדם גדול סובל ממלנכוליה.
"אבא כתב את עבודת הדוקטורט שלו על מלנכוליה, ובה קבע כי כל האנשים הגדולים בהיסטוריה – הפילוסופים, המשוררים והציירים הגדולים של העולם – סבלו מן המחלה הזאת" (ע' 16)
ובמחלה הזאת מטפל ד"ר גאשה באמצעות תרופות שהוא מכין מצמחים מיוחדים שהוא מגדל בגינתו הפרטית.
האמנים, וביניהם ואן גוך כמובן, משלמים על הטיפול בעבודותיהם וכך יוצר לעצמו ד"ר גאשה אוסף מרשים ביותר של עבודות אמנות.
הסיפור מסופר בגוף ראשון ע"י מרגריט, בתו של ד"ר גאשה, צעירה בת עשרים ואחת המטפלת באביה ובאחיה מאז מות אמה.
היא מוקסמת מואן גוך ולאט לאט נרקמת בינה לבינו מערכת יחסים ענוגה ומרגשת.
סיפור על אהבת בוסר, על אהבה אסורה ובעיקר על אמנות, על התשוקה ליצירה, על השראה.
האם תעזורנה התרופות לואן גוך להירפא מדיכאונותיו?
האם טוב לו לצייר עוד או שמא מגביר הציור את הדכאונות?
האם יש סיכוי לקשר של ואן גוך ומרגריט?
זהו סיפור על ימיו האחרונים של ואן גוך, על יצירותיו האחרונות, למעלה מ-70 במספר, שצויירו באותו כפר קסום, אובר-סור-אואז.
ציורי דיוקנאות – של מרגריט, של ד"ר גאשה ועוד דמויות מן הכפר וכן נופים יפהפיים, מראות בקרנבל ואת הכנסייה.
תיאורים יפים וחיים של עבודת האמן – הציורים, בחירת הגוונים המיוחדים לואן גוך, הנחת הצבע, משיחות המכחול, גריפת סכין הפלטה שלו, בחירת הנושאים המרתקים כל כך!
אין ספק שואן גוך הוא אחד האמנים המרתקים שהיו לנו.
לא רק עבודותיו הנפלאות, גם דמותו המיוסרת, האוזן החסרה מרתקים אותנו עד היום.
בכתיבה יפה, סוחפת ומרגשת מגוללת לפנינו אליסון ריצ'מן סיפור אהבה קסום ונוגע ללב המשלב בכישרון רב וברגישות בין הסיפור ההיסטורי למערכת היחסים הטרגית בין הצעירה המקווה לבין האמן המיוסר.
מומלץ מאוד.
סיימתי את הספר ומיהרתי לחפש את תמונות עבודותיו של ואן גוך בגוגל..
..
"אמן רואה את היופי בעולם, אבל נדמה לי שאישה רואה לעתים רק את המגבלות שבו" (ע' 60)
