ריבקי נולדה בארה"ב למשפחה חרדית. היא היתה בתו של סוחר אמיד, שכל חודש היה מביא לכל הנשים בבית חבילת תחתונים חדשים, על מנת לשמור על הטהרה.
חודש אחד ריבקי מצאה בתוך חבילת התחתונים, תחתון אחד שונה. התחתון היה עשוי משי. עצם המגע שלו הרטיט את חושיה וכשלבשה אותו, היא הרגישה בפעם הראשונה את "הצדפה".
מרגע זה ואילך חייה השתנו…
עם גילוי העונג שהיא יכולה לגרום לעצמה, סקרנותה הובילה אותה לרצון ללמוד עוד ועוד דרכים להגיע לשיא.
כך, כשראמון הגיע לבית הוריה של ריבקי על מנת לבצע עבודות גינון, היא לא יכלה שלא להמשך אליו כמו דבורה לצוף. ראמון הכיר לה את העוצמה והעונג שבגרימת פורקן לגוף אחר.
כשאביה מצא את ריבקי חבוקה בזרועותיו של ראמון, הוא הבין שהרע מכל קרה. בתו עמדה להמית עליו ועל משפחתו חרפה גדולה. בצעד חריף, הוחלט להגלותה לישראל, לפנימית "בנות ישראל" שבירושלים. פנימייה שנועדה לחנכה מחדש ולהובילה לשידוך הגון.
אך, דווקא שם, ריבקי גילתה שהעולם החסוד, הוא כך רק כלפי חוץ. הרב שניהל את הפנימייה, המחמיר והמתחסד, היה נוהג לשכב עם האחראית לבנות ואף ניסה להנות מחסדיה של ריבקי. ושם, באופן מפתיע או שאולי לא, ריבקי חוותה לראשונה את מגען של נשים.
לקראת חג הפסח, ריבקי נשלחה לבית הרב לעזור לאשתו בהכנות לחג. היא הבינה ששם היא יכולה להשתמש בעוצמתה כדי להשתחרר מהכלא של הפנימייה, והיא חשפה את תאבתו של הרב לעיני כל. רק שהיא לא חשבה שהיא בעצם לא ידעה לאן ללכת…
רגליה נמשכו לעבר מבנה עם אורות ירוקים. כשהגיעה לשם נסחפה למערבולת של אלימות וכאב.
היא מצאה את עצמה בליבו של מסגד מוקפת בחבורת נערים שהתעללו בה וניסו לאנוס אותה. לפתע הגיע מושיעה, בדמות גבר חסון וסמכותי.
הוא אסף אותה ולקח אותה עימו וכששאל לאן להסיע אותה ולאן היא שייכת, התברר שבעצם אין לה לאן לחזור…
ריבקי מצאה את עצמה בחדר אורחים מפנק, דאגו לה לאוכל ובגדים.גם שם הצדפה התעוררה לחיים ומשכה אותה לחפש אחר מושיעה… שם התגלתה אמת אפלה שמשכה וגררה אותה…
לבסוף, הספר מסתיים בצורה מפתיעה והפעם זה קשור ל"מוסד"…את זה כמובן, תצטרכו לקרוא לבד 😉
מאחלת לכם קריאה מענגת 🙂
XOXO
אחת שיודעת 😉