בהריון השלישי לפני כ4 שנים התחלתי לשקוע בדיכאון.
אני הידועה בציבור כהיפראקטיבית, מצאתי את עצמי רתוקה לספה, לא היה לי חשק לעשות כלום.
סבלתי מחוסר אנרגיה, הייתי פורצת בבכי מכל שטות, רבתי עם בעלי כל הזמן והייתי עם הרגשה מנוכרת שכזו שאני לא מוצאת את עצמי.
באותה תקופה הייתי בשמירת הריון בגלל הסוכרת, כל היום ישבתי וראיתי בטלוויזיה את "האנטומיה של גריי",
את כל העונות, את כל הפרקים והיו הרבה.
בטטת כורסא שכזו, בחורף הגשום של 2012 , לימים שאלה אותי חברה אם הרצאת הדגל שלי "אנטומיה של אושר"
נקריאת על שמה של הסידרה, זה היה מצחיק. עד לאותו הרגע לא הייתי ערה למקריות שבה תת המודע שלי כיוון אותי.
כשהגעתי אל רופא הנשים המעולה שלי הוא אמר בנחישות: ״ אני יודע בדיוק מה הבעיה שלך,
תפסיקי להיות מדענית ותתחילי להיות פציינטית! הוא הציע שאקח נוגדיי דיכאון והזמין פסיכאטרית להתייעצות.
נחשו איזו תרופה הציעה לי הפסיכאטרית, ציפרלקס! הייתי בשוק. לאחר הפגישה איתה, נעמדתי על הרגליים האחוריות שלי ואמרתי לשניהם
"תשמעו אני חוקרת מוח (באותו הזמן הייתי בפוסט דוקטורט בנוירוביולוגיה במכון וייצמן)
אני יודעת את התהליכים המולקולרים של נוגדי הדיכאון ומה שזה עושה למוח אני חושבת שיש הסבר אחר, בוא נתחיל בירור מקיף".
מסביב שמעתי את התלחשויות: הדיכאון היה אמור להיות אחרי הלידה, שבוע 15 זה קצת מוקדם מה קורה פה?
אך כשהרופא ראה שיש לו עסק עם מדענית עקשנית, ונחושה בדעתה הוא נתן לי לעשות פאנל שלם של בדיקות דם, מכל הבדיקות ונמצא שויטמין B12
היה בערך על 100 יחידות, שזהו ערך מאד מאד נמוך.
מחקרים מראים שכדאי להיות בערכים של 400 יחידות ומעלה.
ייאמר לזכותו של ד"ר רוני חן שבאותו היום שהתקבלו הבדיקות, הוא קרא לי למרפאה ואמר
"זה הגורם לדיכאון ולחוסר האיזון הכימי של במוח" רמה נמוכה של ויטמין B12!
עכשיו התמונה התבהרה, התחלתי זריקות של נגזרת כימית של הויטמין הנקריאת ציאנוקובלמין, הזריקות הללו היו הדבר הכי כואב בעולם, עבורי.
אני מוכנה לעבור עוד לידה עם צירים מאשר לקבל את הזריקות האלו, החומר הנמצא בזריקה הזאת מאוד מאוד שומני,
רק לקראת הסוף בזריקה מספר 5-6 הייתה לי איזה אחות מלאכית שברגע שהיא עשתה לי מן ויברציה כזאת לגוף במקום הההזרקה אז זה פחות כאב.
בכל אופן קיבלתי 3 זריקות בשבוע במשך שבועיים ולאחר כך קרה הבלתי יאמן, חזרתי לחיות!
בהדרגה התחלתי לקום מהספה ולתפקד, להכין לי אוכל טעים ובריא, הצטרפתי למועדון פנסיונריות של הספורטן בהתעמלות הבוקר,
התחלתי ללמוד ציור, התחלתי לעשות זומבה במים ובאמת התחלתי ליהנות, פתאום הבנתי שיש לי חצי שנה
להנות משמירת הריון עם פעילות גופנית מתונה, נפגשתי עם חברות, התחלתי ללמוד לימודיי פסיכולוגיה ו NLP,
והתחלתי לחקור ולהעמיק בנושא שאתם קוראים בהם עכשיו.
עקשנותי לא לקחת את התרופה נגד דיכאון-ציפרלקס ולהמשיך לחקור ונסות להבין את הדברים לעומק התבררה כנכונה.
כיוון שככל שהעמקתי וקראתי מחקרים, גיליתי דברים נוספים שאינם מדוברים בין הרופאים לחולים ובכלל והחלטתי
להביא אותם לידיעת האוכלוסיה לחשוף את הסיפורים האישיים שלי ואת נסיוני, באמצעות הרצאות, מאמרים באינטרנט,
בפייסבוק וגם באמצעות בלוג זה, על הציפרלקס אפרט בבלוג הבא.
אחד הדברים שלמדתי הוא שיש תרופות רבות שמכלות את המאגרים של הb12 ,התרופות מרוקנות מוויטמין חיוני
זה ככל הנראה בגלל הפרעה בספיגה שלו במעי. ברשימת התרופות המרוקנות סוגים שונים של תרופות להורדת הסוכר במחלת הסוכרת,
תרופות להורדת החומציות בקיבה, תרופות להורדת כולסטרול, תרופות לפרקינסון ,
תרופות פסיכאטריות, תחליפי הורמונים לגיל המעבר וגלולות למניעת הריון.
בספטמבר 2016 , פורסם מחקר מטריד, שהצביע על הקשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים לאבחון של דיכאון קליני.
הנתונים נאספו למחקר מ 1 בינואר 1995 עד 31 בדצמבר 2013, ביותר ממיליון נשים שעשו שימוש באמצעי מניעה הורמונליים בגלולה,
התקן או טבעת וגינלית וקיבלו מרשמים לנוגדי דיכאון, לאורך שש שנים. מסקנת המאמר היתה, ששימוש באמצעי מניעה הורמונליים,
בעיקר בקרב נערות צעירות, נמצא קשור לשימוש מאוחר יותר של תרופות נוגדות דיכאון.
אני באופן אישי צרכתי גלולות, לאורך יותר מעשור, לפני ההריון נטלתי תרופה להורדת הסוכר –מטפורמין וגם הזרקתי אינסולין,
המעטתי מאכילת ממזונות מהחי, מבשר, עוף, ביצים, מוצרי חלב עקב רגישות ללקטוז (שלרוב האוכלוסיה האנזים הזה חסר תיפקוד לאחר גיל הינקות).
בקיצור לא ידעתי שכל התרופות שאני לוקחת, משאבת האינסולין שהייתי מחוברת אליה 8 חודשים והתזונה שנהגתי לאכול,
אלו בעצם הסיבות למחסור בויטמין B12 ולדיכאון ששקעתי בו ,לכן אני חושבת שהסיפור האישי שתיארתי שופך אור על
תופעת ריקון התרופות וחשיבותו של ויטמין B12 לממשק תקין של הורמון הסרוטונין שהוא הורמון האושר שלנו.
תדאגו לבדוק את רמת ויטמין B12 אחד מהמסרים שלי לנשים בהריון, כדי להמנע מדיכאון בהריון ולאחר הלידה,
שגם כך לאחר הלידה יש שינויים ברמות ההורמונים, אז על איזה תוסף אני ממליצה תראו בהרצאה מוקלטת ויסודית .
[youtube wuuGDAkC_14 nolink]
עצוב לי לראות שאין לי כמעט תמונות מההריון הזה, בטח לא ניצוצות ולבבות ועל צילומי הריון לא היה בכלל על מה לדבר, אני והמשאבה ,
אני והנסיונות הנואשים להוריד את הסוכר בפעילות גופנית, לא מעיזה להיישיר פניי אל המצלמה.
והיום ארבע שנים אחרי עוזרת לאנשים אחרים, להתמודד עם הדיכאון, לאזן את הסוכר, להכנס להריון,
להתמודד עם מחלות כרוניות, מישירה מבט למצלמה,
בעיניים שיודעות דבר אחד או שניים ולא רק מהאקדמיה…
נעים מאד, ד״ר ליאת אדרי www.drliatedry.com
